בספרו, "Where We Keep the Light", המושל נוקט לשון מאופקת בתיאור האינטראקציות שלו עם האריס עצמה. אך שפירו, שהוא יהודי, מתאר תהליך סינון טעון שבו הצוות של האריס התמקד באופן אינטנסיבי בעמדותיו כלפי ישראל - עד כדי כך שבשלב מסוים, כך כתב, נשאל אם אי פעם היה סוכן של ממשלת ישראל. בספרו כתב שנשאל "האם היית סוכן כפול של ישראל?". שפירו נדהם מהשאלה שהגיעה מצד צוות הסינון. הוא מספר שהשיב כי השאלה פוגענית ונענה: "ובכן, אנחנו חייבים לשאול".
"אני מאמין בחופש הביטוי, ואגן עליו בכל כוחי", כתב. "רוב הדיבור בקמפוס, גם זה שלא הסכמתי איתו, היה שקט ומוגן חוקתית. אבל חלק ממנו לא היה כזה". בשלב אחר בתהליך הסינון, החל שפירו לחשוד: "תהיתי אם השאלות האלה מופנות רק אליי - היהודי היחיד במירוץ, או שכל מי שלא כיהן בתפקיד פדרלי נחקר על ישראל באותה מידה".
כפי שהוא מתאר בספרו, היו לו הסתייגויות מתהליך בחירת המועמד לסגן הנשיא כבר מהשלב הראשון, ובסופו של דבר החליט למשוך את מועמדותו לאחר פגישה עם קמלה האריס בסיום התהליך. לדבריו, הוא ביקש ליצור עמה קשר כדי לשתף בהחלטה, אך נאמר לו כי "סגנית הנשיא לא תתמודד היטב עם חדשות רעות" וכי לא כדאי ללחוץ בנושא.
הוא כתב גם כח הוא נשאל במהלך הליך הסינון על תחומי מחלוקת בינו לבין האריס, בהם מדיניות אנרגיה, קיצוץ מיסים, תמיכה באכיפת החוק והאופן שבו נוהלה מגפת הקורונה. שפירו, הנחשב למועמד מתון יחסית ובעל רקורד של פנייה לבוחרי מרכז, רמז כי צוות האריס היה מנותק מהפוליטיקה של מדינת המפתח החשובה ביותר במערכת הבחירות, כך תיארו ב"ניו יורק טיימס".
צוותי סינון, כמובן, אחראים לבדוק כל פרט אישי של מועמדים, במטרה להקדים סיפורים מביכים והפתעות בלתי צפויות. "המפגשים היו מקצועיים וענייניים לחלוטין", כתב שפירו, "אבל לאורך כל הדרך הייתה לי תחושת מועקה בבטן".
"התיאורים שלה הם פשוט שקרים בוטים", אמר שפירו ל-The Atlantic בשנה שעברה. בספרו הוא מודה, בניסוח דיפלומטי יותר, כי הוא והאריס ראו את התפקיד בצורה שונה. "אם היו לנו דלת א' ודלת ב' כאפשרויות, והיא תמכה בדלת א' ואני בדלת ב', רציתי רק לוודא שאני יכול להציג את הטיעון שלי. ואם לא אשכנע אותה, הייתי רץ דרך קיר לבנים כדי לתמוך בהחלטתה", כתב. "היא הבהירה שזה לא מה שהיא מחפשת".
על פי ה"ניו יורק טיימס", שפירו אף כתב כי האריס נראתה כמי שלא אהבה להיות סגנית נשיא: "היא ציינה שראש הסגל שלה ייתן לי את ההנחיות, התלוננה שלסגנית הנשיא אין שירותים פרטיים במשרדה, וכמה היה לה קשה לעיתים שאין לה קול בקבלת ההחלטות".
בכיר לשעבר בממשל ביידן תקף במילים חריפות את הגילויים של שפירו: "זו אנטישמיות ברורה. גם אני ומועמדים יהודים אחרים נשאלנו שאלות שלא-יהודים לא נאלצו לענות עליהן".
התרעות פיקוד העורף