הוא ציין כי התנגשות אלימה זו גרמה להפרעות נרחבות במגנטוספרה, לפני שהאינדיקטורים בשעות האחרונות החלו להצביע על כך שהסופה נכנסת לשלב של דעיכה.
אבו זהרה הוסיף כי למרות ירידה זו, התחזיות עדיין מצביעות על אפשרות לסופות לסירוגין, החל מחלשות (G1) ועד חזקות (G3) ב-20 בינואר 2026, כאשר השדה המגנטי של כדור הארץ מנסה להשיב לאיזון ולחזור למצב פחות סוער. שלבי מעבר אלה הם נורמליים לאחר סופות קשות ומאופיינים לעתים קרובות בתנודות פתאומיות בפעילות המגנטית.
הוא ציין בדף הפייסבוק הרשמי שלו כי, מנקודת מבט תצפיתית, התנאים נותרים נוחים לצפייה וצילום של הקוטב הצפוני, במיוחד באזורים בקווי רוחב גבוהים, ב-24 השעות הקרובות. הוא הסביר כי הדבר נובע מזרימה מתמשכת של רוחות שמש במהירויות העולות על 800 קילומטרים לשנייה לאחר פליטת המסה העטרה, אשר מזריקה אנרגיה נוספת למגנטוספרה ומגבירה את הסיכויים שהקוטב הצפוני יופיע בצבעיו הייחודיים.
בנוסף, ראש האגודה האסטרונומית של ג'דה המשיך ואמר: "מבחינה מדעית, סופה זו היא דוגמה מובהקת להשפעה הישירה של פעילות סולארית על סביבת החלל של כדור הארץ, שכן אירועים כאלה יכולים להשפיע - בדרגות שונות - על תקשורת רדיו, מערכות ניווט לווייני ואפילו על רשתות חשמל במקרים הקשים ביותר. עם זאת, דעיכת הסופה הנוכחית היא סימן חיובי לכך שכדור הארץ עובר את אחד מפרקי מזג האוויר החזקים ביותר בחלל בתקופה זו".
עם זאת, הוא הדגיש כי השפעת הסופה הגיאומגנטית הזו על העולם הערבי מוגבלת ועקיפה, בהתחשב בכך שהאזור נמצא באזורים המגנטיים של קווי הרוחב הבינוניים והנמוכים, הרחק מפעילות הזוהר. לכן, תופעות כמו זוהר הקוטב אינן צפויות, וגם לא יהיו שיבושים משמעותיים ברשתות החשמל או בחיי היומיום.
כל השפעה, אם תתרחש, עשויה להיות מוגבלת להפרעות קלות וזמניות בתקשורת רדיו ארוכת טווח או לירידה קלה בדיוק של מערכות ניווט לווייניות. אלו הן השפעות טכניות שלא יורגשו על ידי הציבור הרחב ויישארו בטווח הרגיל הקשור לסערות כאלה, מבלי להוות סיכונים לאזור - כך על פי הדיווח ב"אל-ערבייה".