עד עתה הודיעו 60 ראשי מדינות כי יגיעו לדאבוס כדי לכבד את נשיא ארצות הברית במופע הניצחון שלו להשכין שלום ברצועת עזה. עם זאת, מדינות מרכזיות באירופה כמו צרפת, בריטניה, פולין ונוספות העדיפו להישאר בבית ולהפנות עורף צונן במיוחד לאמריקאים. הסיבה לכך קשורה יותר למהלכים של טראמפ סביב גרינלנד ופחות לעזה.
בינתיים, צה"ל שולט ביטחונית בקו הצהוב, מבלי להתחכך עם 2.5 מיליון תושבי עזה. מבחינת צה"ל, המצב יכול להימשך כך גם לעשרים שנה נוספות. אגב, בצה"ל אומרים כי חמאס מנסה להשתקם ולבנות יכולות, אך מדובר במהלכים שוליים ללא מקורות התעצמות שיכולים לשנות את מאזן הכוחות הקיים ברצועה.
הצבא האמריקאי מביא לשטח יכולות הגנה כמו מערכות התראה ויירוט טילים. המטרה העיקרית שלהם היא למנוע תקיפות על מאגרי הנפט והגז במדינות המפרץ, שכן פגיעה כזאת עלולה להקפיץ את מחירי הדלק בעולם, מה שיכולה לעורר ביקורת קשה על המהלך האמריקאי.
בישראל, צה"ל ממתין בדריכות להפקה השנייה של טראמפ: מתי ואיך יתקוף, ובסבירות גבוהה - אם אכן יתקוף באיראן. צה"ל ממשיך בהכנות לאפשרות שתקיפה כזו תוביל לתגובה איראנית כלפי ישראל. בצה"ל משדרים מסרי הרגעה לציבור הישראלי ונחישות לפעול מול איראן אם היא תחליט לתקוף. דונלד טראמפ בהחלט יכול להיות מרוצה מעצמו - הפרומו לשתי ההפקות שלו כבר זוכה להרבה תשומת לב עולמית.