"התחושה מאוד קשה", אומרת קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל, ימים ספורים לפני ציון יום השואה הבינלאומי שיחול ב־27 בינואר. "גל האנטישמיות העכור שהתפרץ עם תחילת המלחמה לא עצר עם הפסקת האש. עבור יהודי התפוצות, זה גל שנמצא בעיצומו ולא נפסק. אנחנו בדאגה עמוקה לאור מה שקורה".
על פי הסקר הנוכחי, 20% מהנשאלים מעולם לא שמעו על השואה ופחות ממחצית (48%) מכירים באמת ההיסטורית של השואה. כרבע (23%) מהנשאלים מחזיקים בעמדות חיוביות כלפי חמאס.
"אם בעבר אנטישמיות לא הייתה משהו להתגאות בו, אז היום אבדה הבושה. לאנשים כבר לא מפריע להיות מתויגים כאנטישמים או אנטי־ציונים", אומרת נוריאל. "נושא הכחשת השואה, בין אם חלקית או מלאה, גם הוא ביטוי לאנטישמיות. ככל שמתרחקים מהשואה, אנו עדים למגמה של רוויזיוניזם הסטורי".
"שורדי השואה מתמעטים ברחבי העולם, וכך גם העדויות ממקור ראשון. ואילו למכחישי שואה ברחבי העולם יש היום יותר נשק. הם עושים שימוש גם ברשתות החברתיות ומפיצים נרטיבים של הכחשת השואה. בעידן שבו לאמת יש פחות ערך, זה נורא מסוכן".
האלימות עולה מדרגה
הליגה נגד השמצה (ADL) היא ארגון עולמי מוביל במאבק בשנאה, באנטישמיות, בהתמודדות עם קיצוניות ובמאבק בדעות קדומות. הליגה נוסדה בשנת 1913, ומשימתה היא "להפסיק את השמצת העם היהודי ולהבטיח צדק ויחס הוגן לכל".
הארגון נאבק בכל צורות האנטישמיות והדעות הקדומות, תוך שימוש בחדשנות ובשיתופי פעולה ליצירת השפעה על מנת להבטיח חברה צודקת ומכילה לכולם. לליגה נגד השמצה 25 משרדים ברחבי ארה"ב ומשרד בישראל.
נוריאל נמצאת בארגון משנת 2002, ומאז 2015 היא מכהנת כמנכ"לית. "בארץ, למשל, אנו פועלים להעלאת המודעות בחברה ובקרב מקבלי ההחלטות בכל הקשור לאנטישמיות ודה־לגיטימציה של ישראל", היא מתארת. "כדי שמקבלי ההחלטות יוכלו להתבטא ולפעול בצורה אפקטיבית, הם צריכים להכיר את המגמות, את הנתונים, את הניואנסים של נושא האנטישמיות".
"אנחנו מקיימים תדרוכים עבור מקבלי ההחלטות בכל הדרגים - תדרוכים שוטפים וגם תדרוכים לקראת נסיעות ספציפיות, כנסים. אנחנו פועלים גם בתוך בתי ספר, בתוך מקומות עבודה, כדי שאנשים יוכלו לקבל כלים להתמודדות עם ביטויים אנטישמיים. אנחנו נתקלים בכך למשל ברשת, במשחקי גיימינג שבהם לבני נוער ישראלים יש אינטראקציה עם בני נוער רבים מרחבי העולם. גם ישראלי שעובד למשל בחברת הייטק גלובלית ונוסע לכנס בחו"ל, נדרש לדעת איך להגיב אם ייתקל בביטויים אנטישמיים".
"יהודים נרצחים ברחבי העולם כי הם יהודים. כמו כן, כמגמה מתגברת מפרוץ המלחמה אנחנו גם רואים יותר ויותר קישור בין אנטישמיות לבין מדינת ישראל. עלייה באנטי־ציונות באופן אמפירי. למשל, תקיפת עסק בבעלות יהודית יחד עם הכתובת Free Palestine".
בנוסף לכך, מוסיפה נוריאל, "אנחנו רואים חרמות כלכליים, אקדמיים ותרבותיים על ישראל. רואים גם פגיעות בעסקים בבעלות יהודית ברחבי העולם, אם זה בהטרדות, זריקת בקבוקי תבערה, ניפוץ חלונות. בארה"ב למשל היה עסק שמיתגו אותו כציוני וקראו לא לקנות מעסק בבעלות ציונית".
"יכול להיות שבהחלט יש מקום לשיפור, להסביר את עצמנו טוב יותר, אבל אנטישמיות היא בלתי תלויה במה מדינת ישראל עושה או לא עושה. צריך להבין שהאנטישמיות חיה ובועטת, ושהמאבק הוא בכך שאנחנו חייבים לפעול כדי שמדינות וממשלות שבהן מתקיימת אנטישמיות יידרשו לכך. יש להן אחריות לקהילה היהודית שחיה בקרבן".
הכתובת הייתה על הקיר
דוח ה־J7, ארגון שהוקם ביוזמת הליגה נגד השמצה ומאגד את מנהיגי שבע הקהילות היהודיות הגדולות בעולם למאבק באנטישמיות, מצביע על עלייה דרמטית ועקבית בתקריות האנטישמיות בכל הקהילות היהודיות הגדולות - ארה"ב, בריטניה, צרפת, קנדה, אוסטרליה, גרמניה וארגנטינה.
באוסטרליה, למשל, הקהילה דיווחה על כמעט פי חמישה אירועים אנטישמיים בהשוואה למספר האירועים לפני 7 באוקטובר. "ימים ספורים לפני פיגוע הטרור הנורא בבונדיי ביץ' באוסטרליה, J7 ערך שם כינוס חירום והתריע בפני הרשויות על כך שאם לא יידרשו ברצינות לטיפול באנטישמיות - האסון בדרך. הכתובת היתה על הקיר", אומרת נוריאל. "הממשלות של המדינות השונות חייבות להבין שזה באחריותן. כמו שהן דואגות לכל אזרח, כך הן צריכות לדאוג גם לקהילות היהודיות שחיות בקרבן".
נוריאל מבהירה שיש כיום הרבה מנגנונים תומכים, מחוללים ומפיצים של אנטישמיות, "כמו למשל רשתות חברתיות, שם רואים התפוצצות אנטישמית שלא הייתה כמותה. אנחנו עובדים גם מול הרשתות החברתיות בניסיון לדרבן אותן לעשות כל מה שהן יכולות בתחום הדיווח, הגבלת משתמשים והסרת תכנים אנטישמיים. גם כל מנגנוני הבינה המלאכותית יכולים להיות קטליזטורים של אנטישמיות. זה מאבק מאוד סיזיפי".
במהלך השנתיים האחרונות, מספרת נוריאל, הליגה נגד השמצה הגישה בבית משפט פדרלי בארה"ב שתי תביעות, "האחת נגד איראן, סוריה וצפון קוריאה באשמת תמיכה כלכלית וחומרית במתקפת ה־7 באוקטובר", היא מפרטת, "והתביעה הנוספת היא נגד ארגוני הטרור, בהם חמאס, ג'יהאד אסלאמי ועוד, על אחריותם למתקפה.
התביעה הוגשה בשם למעלה מ־140 תובעים בעלי אזרחות אמריקאית, כאלה שנפגעו בעצמם מהמתקפה או בני משפחה מדרגה ראשונה של מי שנפגע. התביעות עדיין מתנהלות. המטרה היא קודם כל לתבוע ולבקש פיצויים על הסבל של הקורבנות וגם להרתיע ממשלות וארגונים מתמיכה בטרור, ממימון טרור. הכלי המשפטי הוא כלי חשוב במאבק באנטישמיות".
הליגה נגד השמצה עורכת במהלך כל שנה סקרים רבים. כך למשל, סקר עולמי של הליגה והאיחוד העולמי של סטודנטים יהודיים (WUJS) שנערך ב־2025 גילה כי 78% מהסטודנטים היהודים ברחבי העולם מסתירים את זהותם היהודית. כבר במהלך 2024 הליגה השיקה קו משפטי פרו בונו, יחד עם פירמת עורכי דין גדולה בארה"ב, למתן סיוע משפטי חינם לסטודנטים נפגעי אנטישמיות ברחבי ארה"ב.
"המטרה היא להוות כתובת ראשונית לסטודנטים נפגעי אירועי אנטישמיים שזקוקים להכוונה, ובמידת הצורך גם לסייע להם מבחינה משפטית לגבי איך להתנהל מול מוסדות הלימוד שלהם. מאות פניות התקבלו לקו הזה מאז פתיחתו", מספרת נוריאל.
סקר נוסף שהליגה נגד השמצה ערכה יחד עם הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA) במהלך 2025 מגלה כי יותר ממחצית מהיהודים האמריקאים (55%) חוו אנטישמיות בשנה האחרונה ו־57% מהם מאמינים כי אנטישמיות היא חלק נורמלי מהחוויה היהודית. 20% מהיהודים באמריקה שלבשו פריט המזוהה כיהודי הפסיקו ללבוש אותו אחרי ה־7 באוקטובר. 14% מהיהודים האמריקאים פיתחו תוכניות למקרה שייאלצו לברוח מהמדינה.
"פעמים רבות אנטישמיות גורמת ליהודים להסתיר את הזהות היהודית", מציינת נוריאל. "גם לפני 7 באוקטובר ראינו זאת בקמפוסים. כיום אנחנו רואים את זה זולג גם מעבר לקמפוס - למקומות עבודה, למרחבים ציבוריים שבהם יהודים פשוט מסתירים את זהותם, לא לובשים פריטים שמזהים אותם כיהודים, לא משתתפים באירועים המאופיינים כיהודיים במרחב הציבורי. הנתונים מאוד מדאיגים".
פוקחים עין על ממדאני
הדוח השנתי של הליגה נגד השמצה על תקריות אנטישמיות בארה"ב מצא עוד כי בשנת 2024 נתוני התקריות האנטישמיות שברו שיאים ועמדו על קרוב ל־10,000 מקרים. מספר התקיפות הפיזיות של יהודים על רקע אנטישמי עלה ב־21% בהשוואה לשנה הקודמת, מספר מקרי הוונדליזם עלה ב־20%, ומספר התקריות האנטישמיות בקמפוסים עלה ב־84% בהשוואה לשנה הקודמת.
הנתונים המדאיגים באים לידי ביטוי גם בסקר נוסף שערכה הליגה נגד השמצה בקרב האוכלוסייה האמריקאית במהלך שנת 2025, המצביע על כך שכרבע (24%) מהאמריקאים מצדיקים או מתרצים אלימות נגד יהודים, 30% מהם סבורים שליהודים יש יותר מדי השפעה בפוליטיקה ובתקשורת ו־34% מהנשאלים מאמינים שנאמנותם של יהודים אמריקאים לישראל גדולה יותר מאשר נאמנותם לארה"ב.
לאחר בחירתו של זוהרן ממדאני לראשות העיר ניו יורק, השיקה הליגה את "ממדאני מוניטור", כלי ציבורי למעקב אחר מדיניות, מינויים ופעולות של ממשל ממדאני המשפיעים על ביטחון הקהילה היהודית. בעקבות בחירתו הליגה השיקה גם קו חם לדיווח על אנטישמיות בעיר ניו יורק.
"המטרה שלנו היא להיות עם עין פקוחה על כל מה שקורה בממשל ממדאני, כי ראינו שיש לו רקורד עשיר בהתבטאויות בעייתיות", מסבירה נוריאל. "רצינו לוודא שהקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לגבולות ישראל תהיה בטוחה. אנחנו עוקבים אחרי המתרחש, אם זה אחר ההחלטות המתקבלות בממשל שלו, הקצאת תקציבים שמשקפת סדרי עדיפויות ועוד".
העלייה באירועי האנטישמיות בעולם יוצרת מציאות שבה יותר ויותר יהודים שוקלים עלייה לישראל. בסוף חודש נובמבר 2025, למשל, משרד העלייה והקליטה יחד עם רח"ל (רשות החירום הלאומית) ערך תרגיל אסטרטגי המדמה תרחיש חירום לאומי של קליטת גל עלייה מסיבי של יהודים מכל העולם. התרגיל נערך במסגרת היערכות כוללת לעליית חירום לישראל בשל החשש מאירועי אנטישמיות חמורים או אירועים בטחוניים, שעלולים לקרות בקרב הקהילות היהודיות בעולם.
"זה תרחיש סביר שיהודים ירגישו שהם מפחדים ויחליטו לעלות ארצה", מציינת נוריאל, אך מדגישה כי "לליגה נגד השמצה אין מדיניות בנושא הזה, אין לנו קשר לעידוד עלייה. המטרה שלנו היא שכל יהודי ויהודייה ברחבי העולם יוכלו לחיות בביטחון ובשלום במקום שבו הם נמצאים".
התרעות פיקוד העורף