המגעים החשאיים החלו עוד בסתיו ונמשכו גם לאחר שיחה מכרעת בסוף חודש נובמבר בין הנשיא טראמפ למדורו. בשיחה זו דרש הנשיא האמריקאי ממדורו לעזוב את תפקידו, דרישה שנדחתה על ידי המנהיג הוונצואליאני.
עד חודש דצמבר, רודריגס כבר הבהירה לממשל האמריקאי כי "מדורו חייב ללכת" וכי היא מוכנה לעבוד עם כל מציאות שתיווצר לאחר מכן. עם זאת, המקורות מדגישים כי הייתה הבחנה דקה בהסכם: משפחת רודריגס הבטיחה לסייע לארה"ב בייצוב המדינה לאחר שמדורו לא יהיה בתמונה, אך סירבה לקחת חלק פעיל בהפלתו או לבגוד בו ישירות, בין היתר בשל חששה האישי ממנו.
המטרה העיקרית של ארה"ב הייתה להבטיח יציבות ולמנוע מצב של "מדינה כושלת". גורם נוסף שתרם לנכונות האמריקאית היה התחייבותה של רודריגס לשתף פעולה עם תעשיית הנפט של ארה"ב.
על פי הדיווח, קטאר שימשה כמתווכת מרכזית במגעים אלו, בזכות קשריה הקרובים עם רודריגס. הקטארים ניצלו את הרצון הטוב שצברו בבית הלבן, בין היתר בעקבות הענקת מטוס יוקרה בשווי 400 מיליון דולר לשימושו של הנשיא טראמפ, כדי לפתוח דלתות עבור רודריגס במשא ומתן החשאי.
שעות לאחר הפשיטה, הנשיא טראמפ אישר למעשה את קיום השיחות וציין כי רודריגס "מבינה את המצב". בעת הפשיטה האמריקאית בתחילת ינואר, רודריגס שהתה באי הנופש מרגריטה, ולא נמלטה למוסקבה כפי שטענו שמועות ראשוניות.