שליפת תמונות, סיסמאות ומיקומים
באחד המקרים המתוארים בדו"ח, סטודנט ופעיל פוליטי סירב למסור את קוד הגישה לטלפון שלו לחוקרים. בתגובה, השוטרים פתחו את המכשיר באמצעות זיהוי פנים בכפייה, תוך החזקת המכשיר מול פניו. הפעיל נשלח למאסר למחרת, וכששוחרר וקיבל את המכשיר בחזרה, הוא גילה את קוד הגישה שלו כתוב על פיסת נייר שהוצמדה לגב הטלפון באמצעות סרט דביק.
ניתוח המכשיר גילה כי הוא חובר להתקן חיצוני המיוחס לסלברייט וליחידת פשיעת סייבר בעמאן בעת שהיה במשמורת המשטרה. במקרה אחר, מכשיר אייפון של פעיל פוליטי הוחרם למשך 35 ימים לאחר חקירה בשירות המודיעין הכללי של ירדן.
הפרת זכויות אדם?
דובר מטעם חברת "סלברייט" מסר בתגובה ל"גרדיאן" כי, הטכנולוגיה של החברה היא פורנזית במהותה ונועדה לגשת למידע פרטי רק בהתאם להליך משפטי תקין או בהסכמה, כדי לסייע בחקירות חוקיות. החברה הדגישה כי היא בודקת לקוחות פוטנציאליים אל מול מדדי זכויות אדם פנימיים, וכי תחקור כל טענה לשימוש לרעה במוצריה המנוגד לתנאי השימוש. מנגד, הדו"ח מציין כי השימוש בכלים אלו על ידי ירדן מפר ככל הנראה אמנות זכויות אדם בינלאומיות עליהן חתומה הממלכה, המחייבות הגבלות מחמירות על מעקב אחר מתנגדי משטר.
ממשלת ירדן לא הגיבה לפרסום.