הביקור הוצג רשמית כחיזוק היחסים הבילטרליים, והתקיים זמן קצר לאחר שקפריסין היוונית קיבלה את הנשיאות התורנית של מועצת האיחוד האירופי. לפי הדיווח, הסמליות לא הייתה מקרית: בביירות דיברו על שיתוף פעולה, ידידות ופתיחת דף חדש מול אירופה - אך מאחורי הקלעים מסתמן מהלך רחב יותר של התקרבות לציר מערבי, הנתמך בידי ארצות הברית והאיחוד האירופי, ומשיק גם לשיקולי ביטחון ישראליים.
עם זאת, הדיווח הטורקי מציין כי הנרטיב הכלכלי מטשטש בעיות מהותיות: ההסכם אושר בהחלטת ממשלה באוקטובר 2025, ללא אשרור פרלמנטרי מלא. הדבר עורר ביקורת פנימית בלבנון, בטענה לפגיעה בהליך החוקתי ולוויתור אפשרי על זכויות ריבוניות עתידיות. גם תרחישים אופטימיים בתחום האנרגיה אינם מבטיחים הכנסות מהירות, בעוד שהשלכות מדיניות ואסטרטגיות מתממשות מיד.
"איפוס" מערבי בלבנון
לפי הדיווח, המפנה הוא חלק משינוי רחב יותר שהחל לאחר חילופי הנשיא בינואר 2025 והקמת ממשלה חדשה, שיצרה במהירות ערוצי עבודה הדוקים עם וושינגטון ועם בירות אירופיות. התמיכה המערבית הגיעה עם ציפיות ברורות - בתחום הממשל, מדיניות הביטחון וההתיישרות האזורית.
בהקשר זה, קפריסין היוונית הפכה לשער מרכזי של לבנון לאירופה. המסר, לפי הדיווח, היה ברור: תמיכה כלכלית ופוליטית תהיה קלה יותר אם לבנון תשתלב בסדר האזורי שמקדמת אירופה במזרח הים התיכון. כך, ההסכם הימי נתפס לא רק כמסמך משפטי, אלא כסימן פוליטי מובהק - נכונות לבנונית להשתלב במערך אזורי שבו שותפות קפריסין היוונית, יוון וישראל, בגיבוי אמריקאי ואירופי.
בטורקיה מביטים על ההתפתחות בדאגה. לפי הדיווח, הבעיה אינה רק בתוכן ההסכם אלא במסגרת שהוא מחזק: הסכם שנחתם ללא מעורבות קפריסין הטורקית (TRNC), ומבסס סדר אזורי שבו האינטרסים הטורקיים והטורקו-קפריסאיים נדחקים הצידה. מבחינת אנקרה, שיתופי הפעולה האנרגטיים במזרח הים התיכון הפכו לכלי גיאו-פוליטי ולא למסגרת שיתופית כוללת. הצטרפותה של לבנון למבנה זה מצמצמת את מרחב התמרון שלה מול שחקן אזורי חשוב - טורקיה - ומעמיקה את הקיטוב האזורי.
נורמליזציה זוחלת עם ישראל?
הדיווח מצביע גם על חיבור בין ההסכם עם קפריסין לבין מגעים נוספים: בדצמבר 2025 התקיימו פגישות אזרחיות בין נציגים לבנונים וישראלים בנאקורה, בתיווך אמריקאי. הפגישות הוגדרו כטכניות ומוגבלות, אך בהצטברותן הן עשויות לרמוז, לפי הדיווח, על תהליך של השתלבות הדרגתית במערכת אזורית שמרכזה ישראל - ללא הכרזה רשמית על נורמליזציה.
לטענת הכותבים, שיתופי פעולה תשתיתיים ואנרגטיים אינם מבטלים את פערי הכוח הביטחוניים בין ישראל ללבנון, ואף עלולים להעמיק את חשיפתה של ביירות ללחצים חיצוניים. חיזבאללה לא הביע התנגדות פומבית להסכם עם קפריסין ולא חסם את המגעים האזרחיים. אולם לפי הדיווח, מדובר בשתיקה מחושבת ולא בהסכמה. הארגון, כך נטען, נמנע מעימות חזיתי כדי שלא להיתפס כמי שחוסם פתרונות כלכליים, בזמן שהוא מתמודד עם לחצים גוברים סביב סוגיית פירוק הנשק.
עם זאת, חיזבאללה רואה בקפריסין חלק ממערך ביטחוני מערבי, ולא רק שחקן אנרגיה, והחשדנות נותרת בעינה.
התרעות פיקוד העורף