לדבריו, כלפי ארצות הברית והמערב סעודיה מציגה עצמה כשותפה אסטרטגית וכמדינה מתונה, אך במקביל, בשיח הפנימי והערבי, היא ממשיכה - כך לטענתו - לקדם נרטיבים אסלאמיסטיים עוינים כלפי המערב, ארה"ב והיהודים. עבדול-חוסיין, הנחשב למבקר עקבי של מדיניות ערביות כלפי ישראל, תוקף בחריפות גם את רעיון פתרון שתי המדינות. לטענתו, אין מדובר במהלך שלום כן, אלא ב"כלי הטעיה" שמאפשר לעולם הערבי להסיט את האחריות מכישלון ההכרה בישראל אל הטענה כי ישראל היא זו שמסרבת לשלום.
לדבריו, "פתרון שתי המדינות אינו שלום - אלא ניסיון להשיג באמצעים דיפלומטיים את מה שהעולם הערבי לא הצליח להשיג בשדה הקרב". הוא מוסיף כי בעולם הערבי, לשיטתו, מודעים לכך היטב, אך נמנעים מלהודות בכך בפומבי.
עבדול-חוסיין טוען כי כל עוד מדינות וגורמים ערביים ממשיכים להתקיים באזור האפור שבין סירוב להילחם בישראל לבין סירוב להכיר בה ולכונן עמה שלום, לא תיתכן פריצת דרך אמיתית. "עמדה כזו אינה מעידה על מנהיגות רצינית", כתב, "ואינה מובילה את העמים המעורבים החוצה ממעגל האלימות, הסבל וחוסר הרלוונטיות".
לדבריו, ללא התמודדות גלויה עם דחיית הציונות וללא שינוי עמוק בשיח הפוליטי והציבורי בעולם הערבי, הפלסטינים ימשיכו לשלם מחיר כבד - ושלום יישאר יעד בלתי מושג.