דבריו של נשיא מצרים בנוגע לעזה נאמרו על רקע מתיחות חריפה ההולכת ומחריפה בזירה הערבית, ובראשה העימות בין ערב הסעודית לאיחוד האמירויות. בשבועות האחרונים גלש המשבר לעימות צבאי בתימן, לאחר שכוחות הנתמכים בידי האמירויות השתלטו על אזורי נפט שהיו בשליטה סעודית.
בתגובה פתחה סעודיה במתקפת נגד חריפה, שאילצה את הכוחות האמירותיים לסגת. לצד העימות הצבאי, התפתחה גם מלחמת תעמולה גלויה, שבמסגרתה האשימו גורמים באבו דאבי את ריאד בבריונות ובתמיכה באחים המוסלמים, בעוד סעודיה הציגה את האמירויות כמדינה "פרו-ישראלית” ואנטי-אסלאמית.
הטור קושר את המתח בין המדינות גם לעמדות אזוריות רחבות יותר, ובהן יחסי האמירויות עם ישראל והמעורבות בזירות כמו תימן, לוב, סודן וסומליה. בתוך ההקשר הזה מוזכרת גם רצועת עזה, כאשר אל-טוואיג’רי טוען כי אבו דאבי מילאה תפקיד מרכזי בהסלמה מול חמאס ופעלה, לכאורה, בשירות אינטרסים ישראליים. טענות אלו, המוצגות מנקודת מבט סעודית חריפה, ממחישות את עומק הקרע בין בנות הברית לשעבר ואת הרקע שבו בחר נשיא מצרים להציב קווים אדומים ברורים בנוגע לעזה, להגירה ולפירוק מדינות באמצעות מיליציות.