ניתוח המצב בלבנון מעלה כי האיום המרכזי על חיזבאללה אינו נובע רק מהלחץ הצבאי הישראלי, אלא מתהליכי שחיקה פנימיים. ההיסטוריה הלבנונית מלמדת כי מיליציות נוטות ליפול כאשר הסכסוך הופך לפנימי וכאשר הן נתפסות כנטל על המדינה. המתקפות התקשורתיות של בכירי הארגון נגד הממשלה והנשיא בלבנון מתפרשות כסימן למצוקה ולבלבול, ולא כהפגנת כוח.
קריסת מערך ההסברה, כפי שמשתקף במשבר ב"אל-אח'באר", אינה רק משבר תקשורתי אלא איתות לליקוי עמוק יותר במבנה הארגוני והפיננסי של חיזבאללה, שעשוי להוביל לאובדן אחיזתו בזירה הפוליטית הלבנונית.
התרעות פיקוד העורף