העיר רשת, הממוקמת כ-320 קילומטרים צפונית-מערבית לטהראן, הפכה למוקד דמים מרכזי בדיכוי המחאות. נתונים שנאספו על ידי צוותים רפואיים בעיר והועברו לידי הוושינגטון פוסט מצביעים על יותר מ-80 הרוגים בשני בתי חולים בלבד במהלך היומיים שבהם הגיעה האלימות לשיאה. ארגון זכויות האדם HRANA תיעד 392 מקרי מוות ברשת, כאשר רובם המוחלט אירעו החל מה-8 בינואר, במקביל לניתוק רשתות התקשורת והאינטרנט על ידי המשטר, צעד שהקשה על הוצאת מידע מהמדינה בזמן אמת.
הרקע לאירועים האלימים היה שביתת מסחר נרחבת שהובילו בעלי החנויות בבזאר, למרות איומים מפורשים מצד משמרות המהפכה וכוחות הבסיג'. בתגובה לסירוב הסוחרים לפתוח את עסקיהם, החריף המשטר את צעדיו. סוכנות הידיעות החצי-רשמית של איראן האשימה את המפגינים בהצתת השוק וטענה כי מדובר ב"שכירי חרב" של ארצות הברית וישראל, אך העדויות בשטח והתיעוד הוויזואלי מציירים תמונה של טבח מתוכנן באזרחים נמלטים.
בנוסף להרג הישיר, עדי ראייה דיווחו כי הרשויות הפעילו לחץ כבד על משפחות הקורבנות שלא לפרסם את דבר מותם של יקיריהם. תושבים סיפרו כי משפחות רבות נמנעו מלפנות לבתי חולים ונאלצו לקבור את מתיהן בחצרות פרטיות או בשדות חקלאיים, מחשש שכוחות הביטחון יחרימו את הגופות וימנעו קבורה ראויה אם יובאו למוסדות הרשמיים.