ממשל טראמפ פרסם לאחרונה שני מסמכים חשובים: הראשון הוא אסטרטגיית ביטחון לאומית חדשה (NSS) אשר פורסם עוד בסוף 2025, והשני הוא אסטרטגיית ההגנה הלאומית (NDS) אשר פורסם ב-23 בינואר 2026. את שני המסמכים ניתן לסכם כמעבר לכיוון "ריאליזם גמיש" ומדיניות "אמריקה תחילה".
שתי הדוקטרינות, באופן צפוי, מעניקות עדיפות להגנה על המולדת, ומתמקדות בחצי הכדור המערבי. בנוסף, הן מדגישות ביטחון כלכלי, אבטחת גבולות והתנגדות לסין. המסמך האחרון קובע כי רוסיה תישאר, בעתיד הנראה לעין, להיות "איום מתמשך אך נתון לניהול" על המדינות החברות בנאט"ו. מדובר בשינוי גישה משמעותי, מכיוון שהמסמך מתרחק מדוקטרינת ביידן, אשר כינתה את רוסיה "האיום החריף", ובמקום זאת, מאמץ את ההגדרה של "איום מתמשך אך נתון לניהול".
טראמפ מוסר מסר לאירופה, ובנוסף, ארה"ב מתכוונת לבצע רביזיה וחשיבה מחודשת לגבי מבנה הכוחות הצבאיים שלה ביבשת האירופית על מנת "להתחשבן מחדש עם האיום הרוסי", מכיוון שלדידו של נשיא ארה"ב, רוסיה כבר לא מאיימת באופן משמעותי על האינטרסים האמריקאים במערב.
טראמפ ואנשיו לוחצים, שוב ושוב, על אירופה שעליה לקחת אחריות ישירה לסיומו של הסכסוך האלים ולא להטיל את תקוותיה עליו ועל אנשיו. ארה"ב לא נוטשת את אירופה, אלא שעל פי האסטרטגיה החדשה הפנטגון "ימשיך להבטיח את מוכנות הכוחות האמריקאים להתגונן מפני איומים רוסיים על ארצות הברית" ו"ימשיך למלא תפקיד חשוב בנאט"ו", למרות צמצום ההתחייבויות של ארה"ב "בזירת המבצעים האירופית".
בנוסף, נמסר באתר כי בין 23 בינואר לבין 24 בינואר, דנו הצדדים בכל הנושאים השנויים במחלוקת: שטח דונבאס, ניהול תחנת הכוח הגרעינית בזפוריז'יה, וצעדים לצמצום של צבא אוקראינה, אותם צעדים שנועדו להבטיח שהמלחמה לא תתחדש אחרי שהיא תסתיים. לפי הדוקטרינה של ביידן, התמיכה האמריקאית באוקראינה היא בלתי נפרדת מהביטחון הלאומי של ארה"ב ואילו בדוקטרינה הנוכחית של טראמפ האחריות על בטחונה של אוקראינה עוברת מארה"ב לאירופה.
במסמך אסטרטגיית ההגנה הלאומית (NDS) מצויין שרוסיה סובלת מקשיים דמוגרפיים וכלכליים. המשבר הדמוגרפי של רוסיה אכן מחריף והוא הופך לאילוץ אסטרטגי. פול גובל, עמית בכיר בקרן ג'יימסטאון, בראיון ל-TVP World התייחס למשבר הדמוגרפי של רוסיה.
החוקר טוען, כי הקרמלין מנסה למצוא כל דרך אפשרית על מנת להתמודד עם צמצום האוכלוסייה. "רוסיה מנסה לגייס כמה שיותר חיילים לחזית מהאוכלוסייה הקיימת", אך הלחצים הדמוגרפיים מצטלבים כעת עם המשברים הכלכליים של המדינה. במילים פשוטות, ירידה ברמת החיים גורמת לירידה בילודה, והמלחמה בולעת לתוכה את הגברים הצעירים שהיו אמורים להביא ילדים.
בתחילת 2026 רוסיה הגיעה לשיא שלילי: שיעור הפריון הכולל (TFR) ירד ל-1.37 ילדים לאישה, רחוק מאוד משיעור של 2.1 הדרוש לשמירה על אוכלוסייה יציבה. זהו גם שפל היסטורי: מספר הלידות ב-2025 היה הנמוך ביותר מאז סוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19. למרות הניסיונות החוזרים של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, להעלות את שיעורי הילודה, שכללו קידום משפחות גדולות יותר וקידום של הריונות לבנות בבתי ספר תיכוניים, שיעור הילודה הכולל (TFR) לילד שלישי - ירד.
בדצמבר 2025, שיעור הילודה של הילד השלישי ירד מ-0.376 בשנת 2024 ל-0.362. פול גובל מוסר, כי שיעורי הפריון בערים הגדולות ברוסיה ירדו לערך שקרוב לילד אחד לאישה וזה הרבה נמוך בהרבה מרמת הילודה הדרושה לגידול האוכלוסייה. הדמוגרף טוען כי שיעורי הילודה נותרו גבוהים יותר בכמה אזורים כפריים ומוסלמיים ברוסיה, וכי מגמה זו סותרת את החזון הלאומי של הקרמלין.
טראמפ מודע לקשיים הכלכליים בפניהם עומדת רוסיה. הקטנת הדירוג של רוסיה על ידי טראמפ מאיזור "מסוכן מאוד" לאיזור של "לא מסוכן" היא לא בגלל שרוסיה הראתה נצחונות כלשהם במלחמה. להיפך, רוסיה העצומה ובעלת הצבא הענק ביבשת, אינה יכולה, כבר כמעט ארבע שנים, להכריע את אוקראינה בחזית, והתקדמותה האיטית שלה היא למעשה ההסבר מדוע טראמפ חושב שהיא כבר לא מאיימת.
התקציב הרוסי לשנת 2026 נבנה על ההנחה שמחיר נפט ישאר בטווחים של 60-65 דולר לחבית. ירידת המחירים אל מתחת לטווח זה יוצרת לחץ מיידי על הכנסות המדינה, שכן נפט וגז מהווים עדיין חלק קריטי מהתקציב הפדרלי. לטראמפ יש כלים לפגוע אנושות בכלכלה הרוסית והוא הראה נכונות לעצור מכליות נפט רוסיות שהבריחו את הנוזל השחור תחת סנקציות. המשבר הכלכלי אליו נכנסה רוסיה עם תחילת 2026 מחריף וכנראה, אפשר להגיד, עם אופטימיות זהירה, שפוטין מוכן לעצור את המלחמה.
מעניין לציין, כי בשיחות באבו דאבי אנשיו לא דרשו דה-מיליטריזציה של אוקראינה וגם לא החלפת המשטר בקייב, אלא צמצמו את הרשימה הארוכה של הטענות כלפי אוקראינה לסעיף טריטוריאלי בלבד - דרישה לוותר על דונבאס. ככל הנראה אנשי טראמפ הבהירו לאנשיו של פוטין שעם קצב ההתקדמות הזה לרוסיה אין סיכוי להכריע את אוקראינה וזו הסיבה מדוע הממשל כבר לא מחשיב את רוסיה בתור איום. טראמפ יודע מהן החולשות של רוסיה ומציע לעולם לא לחשוש ממנה.
פסקוב הסביר כי מדובר ב"קבוצת עבודה לענייני ביטחון" ולכן זהו הדרג הרלוונטי לשיחות הראשוניות הללו. בנוסף, ולדימיר מדינסקי ב-2026: "אדריכל הזיכרון והמשא ומתן" בסבבים הקודמים של שיחות, אשר עיצבן את טראמפ, גם הוא לא היה בנמצא.
במקום צוותי משא ומתן שיוצרים פרובוקציות פוטין שולח צוותים ענייניים על מנת להגיע להישג מסוים. פוטין לגמרי זנח את הרטוריק שלו עצמו שהייתה מעלה על נס את חוסר הלגיטימיות של זלנסקי. פוטין לפני של 2025 טען שאין טעם לדבר עם זלנסקי מכיוון שהאחרון אינו לגיטימי. פוטין של 2026 מוכן לדבר עם זלנסקי ומצמצם את הדרישות שלו מאוקראינה לויכוח טריטוריאלי בלבד.
ריאבקוב הוסיף כי פגישות כאלה "אינן מתפרסמות במיוחד למען הבטחת האווירה המתאימים", אך הציבור עדיין מעודכן בתוצאותיהן, או היעדרן, לאחר מעשה. בקרמלין לא רוצים להודות שלא מדובר בהתקרבות בין שווים. ארה"ב, אחרי המהלך עם גרינלנד, מצטיירת כאימפריית-על ואילו ניסיונות להקים מועצת השלום נראים כמו ניסיונות ליצור ממשלת עולם. פה יש לזכור שטראמפ הוא יושב ראש של הסטרוקטורה הזאת, בשם מועצת השלום, בשעה שפוטין הוא חבר זוטר בה.
התרעות פיקוד העורף