מקורות טורקיים המעורים בפרטים טוענים כי קיימת סכנה ממשית לעתידו של פרויקט "דרך הפיתוח". מיזם זה, שנועד לחבר את נמלי דרום עיראק לטורקיה ומשם לאירופה, הוא נדבך מרכזי בחזון הכלכלי של אנקרה להפוך למרכז לוגיסטי עולמי. ממשלה בבגדד שתהיה מקורבת לטהרן עשויה להעדיף נתיבי סחר חלופיים העוקפים את טורקיה, ובכך לסכל פרויקט שתלוי בשיתוף פעולה רב-צדדי וביציבות אזורית.
התגובה המיידית של השווקים למועמדותו של אל-מאלכי המחישה את גודל החשש, כאשר ערך הדינר העיראקי צנח בכ-7% תוך ימים אחדים. ירידה זו משקפת את חרדת המשקיעים מפני עימות מחודש בין וושינגטון לבגדד ומפני לחצים פיננסיים מצד ארצות הברית. עבור טורקיה, חוסר יציבות כלכלי אצל שכנתה מתרגם במהירות לשיבושים במסחר, סיכוני מטבע ופגיעה בפעילות הכלכלית חוצת הגבולות.
הפגיעוּת הטורקית בולטת במיוחד בצפון עיראק. האסטרטגיה של אנקרה באזור נשענת על תיאום ביטחוני נגד המחתרת הכורדית (PKK) ועל יחסים תקינים עם הממשלה האזורית הכורדית. אל-מאלכי, שדוגל בריכוזיות פוליטית, התעמת בעבר עם הרשויות הכורדיות בנושאי תקציב וייצוא נפט. חזרתו עלולה להוביל לשחיקה בשיתוף הפעולה הביטחוני ולפגיעה ביוזמות הטורקיות למיגור הטרור באזור.