בכירים אמריקאים מזהירים כי אם קנדה לא תעמוד בהתחייבותה, היא עלולה לשאת ב"השלכות חמורות" על תפקודו של NORAD, פיקוד ההגנה האווירית של צפון אמריקה, האחראי על הגנת המרחב האווירי של שתי המדינות במשותף. ההסכם המקורי נחתם בינואר 2023 ונועד להחליף את מטוסי ה־CF-18 המיושנים של חיל האוויר הקנדי. על פי התוכנית, 16 מטוסים היו אמורים להימסר בשלב הראשון, והאספקה המלאה הייתה אמורה להסתיים עד שנת 2032.
אזהרות אמריקאיות וחלופות קנדיות
במקביל, בקנדה בוחנים חלופות למטוסים האמריקאיים. אחת המרכזיות שבהן היא הצעה של חברת הביטחון השוודית Saab, לספק 72 מטוסי Gripen E/F ושישה מטוסי מודיעין מדגם GlobalEye. ההצעה כוללת התחייבות ליצירת יותר מ־12 אלף מקומות עבודה מקומיים, חיזוק הכלכלה הקנדית ושילוב ייצור מקומי.
האפשרות לבחור במטוסים שוודיים מעוררת חשש כבד בוושינגטון. השגריר הוקסטרה ציין כי שימוש במטוסים בעלי רמת תאימות נמוכה יותר למערכות האמריקאיות עלול לשנות את היכולות ההגנתיות המשותפות ולפגוע בתגובה המהירה לאיומים. אמירות אלו נתפסו בקנדה כלחץ פוליטי שנועד לדחוף את אוטווה להיצמד לעסקה האמריקאית, ויש מי שסבורים כי הן אף עלולות לפגוע באמינות ההרתעה המשותפת.
בין יתרון צבאי לשיקול כלכלי
במשרד ההגנה הקנדי מזכירים כי בשנת 2021 זכו מטוסי ה־F-35 לציון של כ־95% בהערכת המשרד, בעוד שמטוסי Gripen E קיבלו ציון נמוך בכ־33%. הפער משקף הבדלים ביכולות הקרביות, במהירות ובטכנולוגיה המתקדמת של המטוסים האמריקאיים.
מן העבר השני, ההצעה השוודית כוללת העברת ידע, שילוב תעשיות מקומיות ותרומה ישירה למשק הקנדי - מרכיבים בעלי משקל פוליטי וכלכלי משמעותי בהחלטת הממשלה.
קנדה ניצבת כעת בפני הכרעה מורכבת: עמידה בעסקה האמריקאית, שתשמר את עוצמת שיתוף הפעולה הביטחוני במסגרת NORAD ונאט"ו, או פנייה לחלופה שתאפשר חיזוק התעשייה המקומית וצמצום התלות בוושינגטון. ההחלטה שתתקבל צפויה לעצב את עתיד היחסים הצבאיים בין קנדה לארצות הברית, ולהשפיע באופן ישיר על ביטחון צפון אמריקה בעשורים הקרובים.