בימים שבהם האנטישמיות גואה ברחבי העולם, מעלה שוב שאלות על מוסר ובריתות. השבוע התקיים בירושלים אירוע יוצא דופן שביקש להזכיר לעולם כי גם בתוך החשיכה המוחלטת של המאה ה-20, היו מי שבחרו להדליק אור.
האיש ששיחק פוקר על חיי אדם
עדות חיה: "סלמאת פו" מירושלים
מהשואה ועד ה-7 באוקטובר: ברית של גורל משותף
שגרירת הפיליפינים קשרה בנאומה המרגש בין גבורת העבר לאתגרי ההווה. היא ציינה כי הפיליפינים הייתה המדינה האסייתית היחידה שהצביעה בעד הקמת מדינת ישראל באו"ם ב-1947, והדגישה כי הידידות נחתמה בדם: "הלב שלנו נשבר עם הלב הישראלי ב-7 באוקטובר. איבדנו ארבעה מאזרחינו בטבח הנורא הזה. השנאה שהניעה את הנאצים היא אותה שנאה רצחנית שפגעה בקיבוצים". השגרירה אף בירכה על השבתו של רן גבילי ז"ל לקבורה בישראל, וחיזקה את ידי המשפחות השכולות.
זיכרון גלובלי: שגרירי אירופה בקרון המוות
"זיכרון השואה הוא לא רק היסטוריה, הוא אחריות לעתיד", אמר פוקס לשגרירים בעודם עומדים מול קרון העץ השותק. "דווקא כשהאנטישמיות מרימה ראש, עלינו לבחור תמיד בצד האנושי".
לסיכום: הערב בירושלים ובניר גלים הוכיח כי זיכרון השואה אינו רק סיפור של חורבן, אלא גם של חסידי אומות עולם ומדינות רחוקות שגילו אנושיות ברגעיה השפלים ביותר של ההיסטוריה. הקשר בין ישראל לפיליפינים, שהחל במשחק פוקר אמיץ במנילה, ממשיך להוות עוגן של ידידות אמת גם כמעט תשעה עשורים לאחר מכן.
התרעות פיקוד העורף