בהמשך הציב פידאן קו עקרוני נגד כל שאיפה התרחבותית באזור, והפנה אצבע מאשימה כלפי ישראל: "כמו שאנחנו לא רוצים את ההתרחבות הטורקית, ההתרחבות הערבית או הפרסית, בוודאי שגם לא רוצים את ההתרחבות הישראלית. התקפות ישראל באזור - במיוחד נגד פלסטין, לבנון ואיראן, כמו גם כיבושה בסוריה והתקפתה על קטאר - הן הוכחה ברורה לשאיפותיה ההתרחבותיות באזור".
לדבריו, וושינגטון פנתה שוב ושוב לטהראן דרך מתווכים, אך התנאים שמציבה ארצות הברית אינם מאפשרים פתיחת שיחות: "ארצות הברית ביקשה שוב ושוב משא ומתן איתנו דרך מתווכים שונים וממשיכה לחדש את הבקשות הללו. אין לנו בעיה להשתתף במשא ומתן; עם זאת, לא ניתן להתחיל במשא ומתן באיומים. הם חייבים לשים בצד את האיומים שלהם".
בנוגע לסוריה ולישראל, הציג עראקצ’י קו אידיאולוגי חד: "אנו תומכים בשמירה על שלמותה הטריטוריאלית של סוריה. אנו קוראים לסיום הכיבוש על ידי המשטר הציוני. אנו רוצים את אחדותה, שלמותה הטריטוריאלית ויציבותה של סוריה".
לדבריו, חוסר האמון של איראן בארצות הברית מבוסס על ניסיון מצטבר: "הניסיון שלנו בעבר הראה בעקביות שארצות הברית מעולם לא הייתה נאמנה ולא פעלה בתום לב. למרות זאת, איראן נשארת מוכנה לכל תהליכים דיפלומטיים", אמר, והוסיף: "אנו תומכים בתהליך משא ומתן שהוא לגיטימי, רציונלי, הוגן, צודק ומכבד את זכויותינו החוקיות".
לבסוף חזר עראקצ’י והפנה אצבע מאשימה כלפי ישראל: "כוונת המשטר הישראלי והרצון לעורר מלחמה מעולם לא פחתו. היא מנסה לספח את כל מה שבאזור לעצמה, מה שמציב סכנה חמורה מאוד". עוד אמר: "האירועים המתרחשים באזורנו מתרחשים כתוצאה מהתערבויות בלתי לגיטימיות של מעצמות מסוימות מחוץ לאזור. המשטר הישראלי מנסה להחליש את מדינות האזור באמצעות תכניות שונות".