דברים אלו, שנאמרו במהלך פאנל וירטואלי בוועידת ראשי הערים של ארה"ב, נתפסו כחוסר רגישות משווע לנוכח הטרגדיה האנושית המתרחשת ברחובות העיר.
כפי שפורסם ב"הניו יורק פוסט", דבריו האופטימיים של ראש העירייה עוררו זעם ותדהמה בקרב פוליטיקאים ופרשנים. לפחות שבעה ממקרי המוות מיוחסים להיפותרמיה, כאשר שישה מהנספים היו מוכרים למערכת המקלטים העירונית בעבר.
הביקורת המרכזית נגד ממדאני, המזוהה עם הזרם הסוציאליסטי-דמוקרטי, נוגעת לשינוי המדיניות שהוביל עם כניסתו לתפקיד. ממדאני הורה להפסיק את פינוי מאהלי חסרי הבית והצהיר כי פינוי בכפייה של אנשים הסובלים ממחלות נפש קשות יהיה "מוצא אחרון בלבד".
בנוסף למשבר ההומניטרי, ניו יורק ניצבת בפני אתגרים כלכליים משמעותיים, הכוללים גירעון תקציבי המוערך ב-12 מיליארד דולר. ממדאני התייחס לקשיים אלו בנאומו, אך בחר להדגיש את "האינטימיות המגדירה את היחסים בין הממשל העירוני לתושבים".
דובריו של ראש העיר טענו כי דבריו הוצאו מהקשרם וכי הוא בסך הכל ביקש להתייחס בבדיחות הדעת לעומס המוטל על כתפיו של ראש עיר בתחילת דרכו. עם זאת, עבור רבים מתושבי ניו יורק, הניגוד בין התיאורים החיוביים של ממדאני לבין המציאות הקפואה והקטלנית ברחובות מצביע על נתק עמוק בין הנהגת העיר לבין המצוקות הקשות ביותר של האוכלוסייה הפגיעה ביותר.