מקורות טורקיים מסרו כי אנקרה מבקשת להקים ערוץ תקשורת בין איראן לארצות הברית כדי למנוע מלחמה חדשה באזור ולהחיות סבבי משא ומתן חדשים ביניהן. המקורות הודיעו לעיתון "אשרק אל-אווסט" היום (שבת) כי טורקיה נותנת עדיפות להקמת ערוץ עקיף זה ומארחת משא ומתן פוטנציאלי, ופועלת להדגים את התמקדותה בפתרונות דיפלומטיים בצורה ברורה יותר בתקופה הקרובה, לאור הסיכון להסלמה צבאית באזור.
בשעות האחרונות, כלי תקשורת איראניים וטורקיים הפיצו תרחישים שונים בנוגע לאופי התיווך, אך המקורות סירבו לפרט על פרטי ההצעה הטורקית בין וושינגטון לטהרן. היא הדגישה כי מאמצי טורקיה לגשר על הפער בין שני הצדדים "מייצגים את האפשרות הראשונה והטובה ביותר באזור שבו אף צד אינו חפץ במלחמה חדשה".
במקביל, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מסר ל-Fox News: "איראן מדברת איתנו, ונראה אם נוכל לעשות משהו – ואם לא, נראה מה יקרה. בפעם האחרונה שהם ניהלו מו"מ, היינו צריכים לחסל את הגרעין שלהם – זה לא עבד. ואז טיפלנו בזה בדרך אחרת, ונראה מה יקרה. אנחנו לא יכולים לספר להם (לבעלות הברית במפרץ) את התוכנית. אם הייתי מספר להם את התוכנית, זה היה כמעט גרוע כמו לספר לכם את התוכנית — ואולי אפילו גרוע יותר".
המקורות ציינו כי הגישור יפעל לצד "דרכים אחרות למניעת האפשרות של מתקפה אמריקאית חדשה נגד איראן, כולל תקשורת בין ערב הסעודית לארצות הברית, בין איראן לרוסיה, והמאמצים שמבצעת מצרים עם ערב הסעודית, טורקיה ומדינות אחרות באזור".
אראקצ'י בירך על התיווך הטורקי, והזכיר מקרים קודמים של תיווך טורקי במשא ומתן בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית ובעמדות אחרות, באומרו: "לטורקיה תמיד היו עמדות חיוביות מאוד ודעות קונסטרוקטיביות מאוד בנוגע לאיראן, והיינו עדים לחזונה הקונסטרוקטיבי של טורקיה, במיוחד במהלך מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל ביוני האחרון".
בהצהרות לתקשורת הטורקית לאחר פגישתו עם עמיתו הטורקי, האקאן פידאן, והנשיא ארדואן באיסטנבול ביום שישי, הצהיר אראקצ'י כי ארדואן הדגיש כי ניתן להשתמש בדיפלומטיה לטובת האזור בו זמנית. הוא הוסיף כי טורקיה פועלת למציאת פתרון באזור, ו"אנו רואים מאמצים אלה בחיוב ומקווים שהם יצליחו. אני גם מקיים שיחות עם מדינות באזור בנושא זה".
עם זאת, עראקצ'י הצהיר: "אני מאמין שאנחנו עדיין רחוקים מאוד מזה... אני חושב שכרגע קיים פער משמעותי המפריד בינינו לבין בסיס משותף למשא ומתן עם ארצות הברית, כי אם אנחנו באמת רוצים לנהל משא ומתן רציני, ולא רק שטחי או פורמלי בלבד, עלינו להכין בסיס ראשוני רציני עבורו".
במהלך מסיבת עיתונאים משותפת עם פידאן לאחר שיחותיהם באיסטנבול, עראקצ'י אישר כי איראן תמיד פתוחה למשא ומתן, אך לא תנהל משא ומתן תחת "איום צבאי" או "תנאים מוקדמים", וכי הוא אינו רואה בסיס למשא ומתן ישיר עם ארצות הברית. במקביל, הוא הדגיש כי איראן מוכנה להגיב לכל מתקפה, וציין כי ארה"ב מדברת לפעמים על מתקפה צבאית ובמקרים אחרים על משא ומתן, וכי היא לא למדה מתבוסתה במתקפה ביוני. הוא הוסיף כי התגובה האיראנית הפעם תהיה קשה ועוצמתית מאוד.
בדבריו האחרונים ביום שישי, אמר טראמפ: "אני יכול לומר שהם (איראן) רוצים לעשות עסקה כדי להימנע ממתקפה". כאשר נשאל אם נתן לאיראן מועד אחרון ספציפי, השיב טראמפ: "כן, נתתי". הוא הוסיף: "טהרן היא היחידה שיודעת את המועד האחרון הזה. בואו נקווה שנגיע להסכם. אם זה יקרה, נהדר. אם לא, נראה מה יקרה".
קיליץ' הסביר כי מטרת הדרישות הללו היא לבטל את האיום שאיראן מציבה על ישראל, וכי יש להעריך את הצעדים שנקטה ארצות הברית ביוני האחרון - תקיפת שלושה מתקני גרעין איראניים - ואת הסנקציות שהטילה במשך שנים בהקשר זה. הוא הוסיף כי מה שאמריקה רוצה באיראן הוא "ממשלה צייתנית", כפי שקרה בוונצואלה. עם זאת, המבנה הפוליטי האיראני אינו תורם לכך. לאיראן יש מערכת דו-מדינתית, עם סמכות דתית וסמכות מבצעת הכוללת את הנשיאות.
במערכת זו, התנקשות או ניסיון חטיפה נגד המנהיג העליון האיראני לא יובילו אוטומטית לקריסת המשטר, משום שהמערכת מבוססת על החלפת אדם אחד באחר. לכן, בלתי אפשרי להחזיק את איראן כבת ערובה כפי שקרה בוונצואלה. עוד הדגיש כי אחדות וסולידריות באיראן, שתמיד ניכרות כאשר העם האיראני חש איום חיצוני, יתפתחו לנוכח כל מתקפה חיצונית.
אויגור הזהיר כי אם ארצות הברית תסבול אבדות כבדות, הקריירה הפוליטית של טראמפ תיפגע קשות. הוא הוסיף כי ממשל טהרן וכוחותיו (ציר ההתנגדות) צפויים לראות בכל סכסוך חדש "מלחמה קיומית".
אויגור ואבג'אן זיהו את הביטחון וההגירה כסיכונים המשמעותיים ביותר העומדים בפני טורקיה. הם ציינו כי בעוד שהמצב מוגבל בעיראק, הוא נפוץ יותר בסוריה. הם ציינו כי ישנם אלפי מהגרים אפגנים באיראן, וידוע כי קבוצה זו מעוניינת לנסוע מערבה דרך טורקיה.
אבגן הדגיש כי טורקיה אינה במצב לומר שכל דבר רע שיקרה לאיראן יהיה אסון. הוא הסביר כי הדאגה העיקרית של אנקרה היא הפוטנציאל לחוסר יציבות אזורית נרחבת שתשפיע באופן בלתי נמנע על אזור גיאוגרפי עצום, מפקיסטן ועד טורקמניסטן, מאזרבייג'ן ועד טורקיה, ועד למדינות המפרץ.