21 קצינים בכירים בצבא הסיני הודחו
הטיהורים האחרונים מעוררים תהיות בנוגע ליציבות אחיזתו של הנשיא שי בצבא, אך מומחים מעריכים כי המהלכים מעידים דווקא על דומיננטיות מתמשכת ועל חוסר סבלנות גובר מצדו כלפי הפיקוד העליון. הנשיא שי שואף להבטיח שהצבא יהיה פוליטי לחלוטין וישמש כערב לשלטון המפלגה הקומוניסטית, תוך מיגור השחיתות המערכתית שפשתה בו.
הכנה לאפשרות של עימות צבאי - כולל מול ארצות הברית
בניגוד לקודמיו, הנשיא שי מפגין מעורבות עמוקה בענייני צבא ורואה במודרניזציה של הכוחות המזוינים נדבך מרכזי במורשתו. הוא פועל בנחישות לשבור את הבידוד המוסדי של הצבא ואת השחיתות שבו, מתוך הבנה ששליטה מוחלטת בכוח הצבאי היא תנאי הכרחי ליכולתו לשלוט בפוליטיקה הסינית.
מאז 2015 הוביל הנשיא שי רפורמות מבניות מקיפות שנועדו להפוך את הצבא לכוח משולב ומודרני. רפורמות אלו כללו את צמצום הדומיננטיות המסורתית של כוחות היבשה לטובת זרועות הים והאוויר, המקבלות כיום נתח גדול יותר מהתקציב, במיוחד עבור רכש אמצעי לחימה. המטרה המרכזית היא הכנת הצבא לאפשרות של עימות צבאי, כולל מול כוחות ארצות הברית, ובמיוחד סביב סוגיית טאיוואן. שנת 2027, המציינת את יום השנה ה-100 להקמת הצבא, נתפסת כיעד מרכזי להשלמת מוכנות זו.
התרעות פיקוד העורף