הבוץ שהושג כלל מתכות נדירות כמו דיספרוזיום, ניאודימיום וסמאריום, שהן מפתח להפקת מגנטים רבי עוצמה לשימוש במנועים חשמליים, תעשיית הרפואה, תעשיית האנרגיה המתחדשת, ועוד. מתכות אלו חיוניות להתקדמות טכנולוגית בתחומים בהם יפן שואפת להוביל, ולכן הוצאתן מהים מהווה צעד משמעותי בהשגת עצמאות טכנולוגית.
נוסף על כך, יש גם את המכשול הכלכלי. הפעלת ציוד שדורש יכולת גבוהה להפעיל ולהתמודד עם המרחקים והעומקים העצומים של הים הינה יקרה מאוד. שואיצ'י אישי, מנהל תוכנית ה-SIP, ציין כי "העלויות הכרוכות בתנועות אופקיות ואנכיות כה רחוקות מהחוף הן מהגדולות ביותר, וצריכות להילקח בחשבון בהתחשב במטרת הפיתוח".
יפן מבינה כי כל שלב במיזם הזה מצריך פתרונות טכנולוגיים חדשים שייתכן וייאלצו להיבחן ולפותח עוד במהלך השנים הקרובות. מאמצי הסקת המסקנות מהניסוי הנוכחי אמורים לעזור לפתח טכנולוגיות מתקדמות שיביאו את המיזם להצלחה מסחרית.
ההשלכות הכלכליות של המיזם הזה עשויות להיות רחבות, שכן הוא יכול לספק פתרון לבעיה עולמית, תוך שמירה על יתרון תחרותי ביפן עצמה, שתוכל להפוך למובילה בתחום המתכות הנדירות בשוק הגלובלי.