מדד דעת הקהל הערבית 2024–2025, שפורסם ביום שלישי על ידי המרכז הערבי למחקר ולמדיניות בדוחא, מעלה כי 44% מהנשאלים בעולם הערבי הגדירו את ישראל כאיום המרכזי על ביטחון האזור, בעוד 21% הצביעו על ארצות הברית. איראן דורגה במקום השלישי בפער ניכר עם 6% בלבד, אחריה מעצמות אזוריות וגלובליות נוספות.
הממצאים הוצגו ביום שלישי ומתבססים על ראיונות פנים אל פנים עם 40,130 נשאלים ב-15 מדינות ערביות, שנערכו בין אוקטובר 2024 לאוגוסט 2025. מדובר בסקר התשיעי בסדרה שהושקה ב-2011, והוא הגדול מסוגו באזור, עם טווח טעות כולל של כ־2–3 אחוזים.
מעבר לזיהוי מדינות ספציפיות, הסקר מצא כמעט קונצנזוס לפיו מדיניותן של ישראל ושל ארצות הברית מהווה איום ישיר על היציבות האזורית. כ־84% מהנשאלים אמרו כי מדיניות ישראל מאיימת על הביטחון והיציבות בעולם הערבי, ו־77% אמרו זאת גם על מדיניות ארצות הברית. רוב קטן יותר ראה גם במדיניות של איראן, רוסיה וצרפת גורם מערער יציבות.
לצד החששות הביטחוניים, הסקר מצביע על תחושת אופטימיות זהירה ביחס למצב הפנימי במדינות. בסך הכול, 57% מהנשאלים אמרו שמדינותיהם “צועדות בכיוון הנכון”, לעומת 37% שסברו שהן הולכות “בכיוון הלא נכון”.
עם זאת, הלחץ הכלכלי נותר נרחב: 41% מהנשאלים אמרו שהכנסת משק הבית שלהם מספיקה לכיסוי הצרכים הבסיסיים אך אינה מאפשרת חיסכון, ו־28% ציינו שההכנסה אינה מכסה כלל את הצרכים ההכרחיים. רק מיעוט קטן דיווח על יכולת לחסוך, תופעה שהייתה נפוצה יותר במדינות המפרץ ופחות באזור המשרק (פלסטין, לבנון, ירדן, עיראק וסוריה) ובעמק הנילוס (מצרים וסודאן).
מצוקה כלכלית כמקור לתסכול ציבורי
הערכות המצב הפוליטי השתנו באופן חד בין אזורים: 55% מהנשאלים בעולם הערבי הגדירו את המצב הפוליטי במדינותיהם כ"טוב", אך שיעור זה זינק ל־86% במדינות המפרץ וירד ל־37% בלבד באזור המשרק.
האמון במוסדות המדינה הציג דפוסים ברורים: רמות האמון הגבוהות ביותר נרשמו כלפי הצבא, כוחות הביטחון ומערכת המשפט, בעוד שהרשות המבצעת והמחוקקת פיגרו מאחור. הפרלמנטים זכו לרמת האמון הנמוכה ביותר, כאשר מעט יותר ממחצית הנשאלים בלבד אמרו כי הם נותנים בהם אמון.
תפיסות השחיתות נותרו מושרשות עמוק באזור: 84% מהנשאלים אמרו כי שחיתות כספית ומנהלית נפוצה במדינותיהם – שיעור שכמעט ולא השתנה מאז תחילת הסקרים לפני יותר מעשור. באזור המשרק הייתה התחושה החזקה ביותר של שחיתות נרחבת, בעוד שבמדינות המפרץ היא הייתה הנמוכה ביותר.
העדפה לדמוקרטיה – אך השתתפות פוליטית מוגבלת
רוב הנשאלים ידעו להגדיר דמוקרטיה במונחים מהותיים, כולל חירויות פוליטיות, הפרדת רשויות ואחריותיות שלטונית. עם זאת, הם דירגו את רמת הדמוקרטיה במדינותיהם בציון ממוצע של 6.2 מתוך 10, וציון זה ירד עוד יותר כאשר התבקשו להעריך את יכולתם לבקר את הממשלה באופן חופשי.
ההשתתפות הפוליטית הפורמלית נותרה מצומצמת: רק 6% מהנשאלים דיווחו על חברות במפלגה פוליטית, וכמחצית אמרו כי אינם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות.
המלחמה מעצבת את חיי היום-יום
דווח על מחסור חמור בשירותים בסיסיים, כאשר רוב מוחלט של הנשאלים חסר גישה סדירה לחשמל, תרופות, מזון ומים נקיים. מרביתם אמרו כי הם או בני משפחתם חוו רעב, ורבים דיווחו כי היו עדים לאנשים שנאלצו לקבץ נדבות מזון או מים.
בסודאן, כמעט מחצית מהנשאלים אמרו כי נעקרו מאז פרוץ הלחימה באפריל 2023, ורבים דיווחו על גניבות, פשיטות על בתים והיעדר גישה לשירותי בריאות ולשירותים חיוניים.
הסוגיה הפלסטינית - עניין ערבי קולקטיבי
כשנשאלו על תגובות הקהילה הבינלאומית למלחמה בעזה, דירגו הנשאלים את דרום אפריקה כמדינה שנקטה בעמדה החיובית ביותר, אחריה ספרד ואיראן. יותר מ־80% אמרו כי התביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בגין רצח עם חיזקה את רוחם.
התרעות פיקוד העורף