לפי המכתב, הפגישה התקיימה בניו יורק לאחר נאומיו של אחמדינג'אד בעצרת הכללית של האו"ם, שבהם נשא דברים חריפים נגד ישראל והציונות. טריברס מציין כי הידע שלו על אחמדינג'אד מוגבל, ומתבסס בין היתר על מידע מקוון שלפיו הגיע מרקע כלכלי צנוע ועבד בעבר כמהנדס וכמורה.
הכחשה בסביבת אחמדינג'אד
ג'וואנפקר הגדיר את הפרסום כידיעה בדויה המבוססת על שקרים והטעיה. יצוין כי אחמדינג'אד ביקר בניו יורק שמונה פעמים בין 2005 ל-2013, במהלך כהונתו, לצורך השתתפות ונאומים בעצרת הכללית של האו"ם. חלק מביקוריו עוררו מחלוקת ציבורית חריפה, הן באיראן והן בזירה הבינלאומית.
קשרים עם איש עסקים איראני
בהתכתבויות מאוחרות יותר, בקיץ 2018, שינה הקשר בין השניים אופי. אפשטיין ביקש מידע טכני על מטוס מנהלים של בואינג, בעוד שאיתיחאדיה הבהיר כי אינו מוכן עוד לספק ניתוחים פוליטיים ללא תמורה.
מעורבות בסחר בנשק
ברשתות החברתיות הופצו לאחרונה צילומים מתוך הספר A Nation Under Blackmail, שפורסם ב-2022, הטוען למעורבות של אפשטיין בסחר בנשק עם איראן במהלך מלחמת איראן-עיראק. לפי הספר, קשריו של אפשטיין עם איראן החלו כבר בשנות ה-80 וה-90, וכללו הברחת נשק, הלבנת הון ופעילות מודיעינית חשאית.
שמו של אפשטיין נקשר לאיראן גם בתחום הנדל"ן. החל מ-1992 שכר אפשטיין אחוזה ברחוב איסט 69 במנהטן, ששימשה בעבר כמעון הקונסול הכללי של איראן בניו יורק. הנכס הוחרם על ידי ממשלת ארצות הברית לאחר המהפכה האסלאמית ב-1979 וניתוק היחסים הדיפלומטיים. משרד החוץ האמריקאי השכיר את המבנה לאפשטיין תמורת 15 אלף דולר לחודש, ובהמשך אף תבע אותו בטענה שהשכיר את הנכס לצד שלישי במחיר גבוה יותר.
התרעות פיקוד העורף