בפתח דבריו, הציג קרלסון את התזה המרכזית של המשדר: הנוצרים בארץ הקודש סובלים, אך לא בגלל המוסלמים, אלא בגלל היהודים ומדינת ישראל. "בישראל הנוצרים אינם משגשגים", הצהיר קרלסון בנחרצות. "מספרם אינו גדל, אלא מצטמצם משמעותית, במיוחד מאז החלה המלחמה בעזה ועליית הקיצוניות באזור".
קרלסון המשיך ותיאר תופעה שלדבריו רווחת בירושלים, בה "קיצונים דתיים יהודים" יורקים על אנשי דת נוצרים. הוא הדגיש כי לא מדובר בקיצונים מוסלמים, אלא ביהודים בלבד, וטען כי רוב האמריקנים אינם מודעים לכך כיוון שארצות הברית, המדינה הנוצרית החשובה בעולם, מממנת את הממשלה המאפשרת זאת.
אחת הנקודות המרכזיות בראיון הייתה סוגיית היריקות וההתנכלויות בירושלים. הארכיבישוף אישר כי נתקל אישית במקרים של יריקות מצד יהודים, וטען כי מערכת החינוך בחלק מהמגזרים היהודיים מלמדת ילדים כי הצלב הוא סמל לרדיפות, ולכן יש לירוק עליו. "הם מלמדים את ילדיהם לירוק על נוצרים", סיכם קרלסון את דברי הארכיבישוף, תוך שהוא מביע זעזוע מכך שאין חוק בישראל האוסר ספציפית יריקה על אנשי דת. הארכיבישוף הוסיף כי קבוצות קיצוניות בירושלים מצהירות בגלוי שמטרתן "לטהר את ירושלים מכופרים", כשהכוונה היא לנוצרים.
הדיון גלש להאשמות בדבר מספר ההרוגים בעזה, כאשר הארכיבישוף נקב במספר של 70 אלף הרוגים, רובם נשים וילדים, נתון שקרלסון קיבל ללא עוררין וללא דרישה לסימוכין, תוך שהוא מתעלם מהנתונים הרשמיים או מההקשר של הלחימה בטרור החמאס.
במהלך השיחה, הוצג המלך הירדני כמי שמממן מכיסו את שיפוץ האתרים הקדושים לנצרות, כולל כנסיית הקבר וקברו של ישו. קרלסון הביע פליאה מכך שמלך מוסלמי דואג לאתרים הנוצריים יותר מאשר הממשלה הישראלית השולטת בירושלים. "זהו סוף מפתיע לסיפור", אמר קרלסון, "צאצא ישיר של הנביא מוחמד משפץ את קברו של ישו".
המרואיין הירדני הוסיף כי ירושלים תחת שלטון ישראל הפכה לעיר של הפרדה ומחסומים, בניגוד לעבר שבו, לטענתו, חיו בה בני כל הדתות בהרמוניה תחת שלטון מוסלמי. הוא אף ציין כי קשה לו מאוד לקבל אשרה מישראל כדי לבקר בכנסיית הקבר, הנמצאת במרחק של כ-40 קילומטרים בלבד ממקום מושבו.
לקראת סיום המשדר, הרחיב קרלסון את היריעה לביקורת גיאופוליטית כוללת. הוא טען כי מדיניות החוץ האמריקנית במזרח התיכון, שנדחפה לטענתו על ידי ישראל, הובילה להרס הקהילות הנוצריות באזור. הוא מנה את המלחמה בעיראק, הניסיון להפיל את משטר אסד בסוריה והמלחמות בלבנון כדוגמאות לפעולות ששירתו את האינטרס הישראלי אך פגעו אנושות בנוצרים. "יש כאן מוטיב חוזר", אמר קרלסון, "וזהו מוטיב אנטי-נוצרי". הוא רמז כי ישראל היא הגורם לחוסר היציבות באזור, וכי הפתרון היחיד להגנה על הנוצרים הוא הפסקת ההתערבות הצבאית האמריקנית וקידום "צדק" לפלסטינים.
איש העסקים הירדני הביע תקווה כי הנשיא טראמפ ישנה את הגישה וישקיע ב"שלום ושגשוג" במקום במלחמות. הוא הזהיר מפני ההשלכות של המצב בעזה, אותו כינה "רצח עם", וטען כי גירוש המוני של פלסטינים יהיה בלתי מתקבל על הדעת מוסרית. קרלסון הסכים עמו וסיכם כי אם יתרחש גירוש כזה, "כולנו נהיה אחראים לכך".
קרלסון, שקולו מהדהד בקרב מיליוני צופים, בחר להתעלם לחלוטין מהמורכבות הביטחונית של ישראל, מהטרור הפלסטיני ומהחופש הדתי הרחב הקיים במדינה, לטובת נרטיב חד-ממדי המציג את המדינה היהודית כאויבת הנצרות.