מאמציה של מצרים להשיג ריבונות בתחום הבינה המלאכותית אינם מכוונים לפלטפורמות נשק נוצצות, אלא לשכבות העמוקות שמעצבות כיום את שדה הקרב המודרני: תוכנה, נתונים, אוטונומיה וקצב קבלת החלטות. מבחינת ישראל, האתגר אינו טמון בסדר הכוחות המצרי הנוכחי, אלא בתהליך הדרגתי של בניית מערכת C4ISR (שליטה ובקרה) עצמאית, עם תלות מופחתת בגורמים חיצוניים ושליטה גוברת באלגוריתמים.
מהנתונים לשטח: אוטונומיה בקצה
מבחינה טכנולוגית, המאמץ מתמקד באיגום נתונים מקומי, אימון מודלים בתוך מצרים והסקת מסקנות (Inference) בקצה - על גבי פלטפורמות עצמאיות. כך, הזנות מודיעין מכלי טיס בלתי מאוישים, חיישנים קרקעיים ופלטפורמות ימיות מעובדות בתוך רשתות מצריות, ללא ניתוב למערכות חיצוניות. הדבר מאפשר קיצור מחזורי החלטה ומפחית חשיפה לניטור, לחסימות או לשלילת עדכונים.
כלי הטיס הבלתי מאויש Hamza-2, למשל, משמש פחות כקפיצת מדרגה אווירית ויותר כפלטפורמת ניסוי לאוטונומיה על-גבי מעבדים משובצים. מהנדסים מצרים בוחנים מודלים של ראייה ממוחשבת לזיהוי מטרות, תכנון נתיבים ותיעדוף מודיעיני - מערכות שאינן תלויות בקישוריות רציפה, ונועדו לפעול גם תחת שיבוש, חסימת רוחב פס או מתקפת סייבר.
המעורבות הסינית והשלכותיה
למעורבות הסינית יש תפקיד מזרז. סין מביאה ניסיון עשיר באופטימיזציה של AI תחת מגבלות חישוב - דחיסת מודלים, קוונטיזציה ורשתות ייעודיות למשימות בזמן אמת. העברת ידע זו, גם ללא ברית אסטרטגית עמוקה, יוצרת תלות-מסלול (Path Dependency): אימוץ כלי פיתוח, סטנדרטים וסביבות עבודה סיניות מעצב לאורך זמן את קצב האבולוציה של היכולות.
היבט נוסף הוא פיתוח מודלים בשפה הערבית. מערכות NLP המותאמות לדיאלקטים אזוריים ולשיח ביטחוני מאפשרות סינון מודיעין אוטומטי, ניתוח דפוסי התנהגות ומיזוג SIGINT-adjacent, OSINT ונתונים חברתיים - ללא תלות במסגרות לשוניות מערביות. אותן ארכיטקטורות המשמשות לביטחון פנים יכולות להיות מוסבות למודיעין צבאי כמעט ללא שינוי.
נקודת המבט הישראלית: אי-ודאות במקום שקיפות
מנקודת מבט מודיעינית ישראלית, המשתנה הקריטי הוא סמכות האימון מחדש. מערכות AI אינן סטטיות; יעילותן תלויה בהזנה מתמדת של נתונים ומשוב מבצעי. שליטה מצרית מלאה בשרשרת - מאיסוף הנתונים ועד לפריסה - מקצרת זמני התאמה ומפחיתה מנופי לחץ חיצוניים בעת מתיחות או עימות.
פילוסופיית התכנון הסינית, המשלבת איסוף נתונים מרכזי עם ביצוע מבוזר, עשויה לחזק עמידות לשיבוש לוחמה אלקטרונית ולהקשות על הנחות ישראליות בדבר דעיכת מערכות תחת לחץ. עבור ישראל, המשמעות אינה אובדן עליונות - אלא גידול באי-הוודאות. יתרונותיה של ישראל במיזוג חיישנים רב-ממדי, שרשראות תקיפה אוטונומיות ו-AI מבצעי בזמן אמת נשענים גם על יכולת חיזוי ובנצ’מרק (Benchmark). מערכות המתפתחות מחוץ לאקו-סיסטם המערבי קשות יותר למדידה, לסימולציה ולשיבוש באמצעים מוכרים.
מכאן נגזר שינוי בהערכת האיומים: פחות ספירת פלטפורמות ויותר בחינת מקור התוכנה, הגישה לנתונים ומהירות אבולוציית המודלים. אסטרטגיות נגד-רחפנים ונגד-AI חייבות להניח אוטונומיה גוברת בקצה והסתמכות פחותה על מרכזי שליטה פגיעים. בהקשר זה, תיאום צה"ל-ארה״ב מקבל חשיבות טכנית: ניטור דיפוזיית AI סינית באזור מחייב מעקב אחר שרשראות אספקת שבבים, סביבות פיתוח ותלויות תוכנה - לא רק אחר עסקאות נשק.
התרעות פיקוד העורף