בעוד שהמשא ומתן בשנה שעברה נמשך כחודשיים, גורמים מעריכים כי השנה פרק זמן כזה אינו ריאלי. ההקשר שונה, רמת האי־ודאות גבוהה יותר, ואיראן פועלת כיום מתוך עמדה זהירה אך תקיפה.
אחת הנקודות השנויות ביותר במחלוקת היא סוגיית 400 הקילוגרמים של אורניום מועשר מאוד. בעבר התעקשה איראן שמלאי כזה כלל אינו קיים – טענה שמשמעותה הייתה שחלק מהתקיפות האמריקאיות היו חסרות תוחלת. כעת, לעומת זאת, טוענת איראן שלא תוותר על אותם 400 קילוגרמים.
הסתירה הזו משקפת היטב את מה שמכונה "העמימות הגרעינית" של איראן – מצב שבו אין מידע ברור על היקף המלאי, מיקומו או מצב המתקנים הגרעיניים. מאז התקיפות על שלושת הכורים בשנה שעברה, חוסר הוודאות הזה רק העמיק, והפך לכלי מיקוח רב־עוצמה בידי טהרן.
עם זאת, זה אינו הקלף היחיד שבידי איראן. גם בדו"חות האחרונים ניתן לראות רמזים לכך שטראמפ מצפה לוויתורים משמעותיים יותר מצד איראן בסבב המשא ומתן הבא. אמירה זו מרמזת כי הוויתור המרכזי עשוי להיות דווקא ברמות ההעשרה.
לפי הסכם הגרעין מ־2015, רמות ההעשרה עמדו סביב 3.67%. כיום מדובר ברמות גבוהות בהרבה, ויש הערכות כי איראן עשויה להציע ירידה מסוימת – אולי אפילו צמצום חד של אחוז אחד בלבד – כמהלך סמלי אך בעל משמעות פוליטית.
לסיכום, נראה שאיראן נכונה לבצע ויתורים מדודים, אך שומרת בקפידה על קלפי המיקוח המרכזיים שלה. האורניום המועשר ברמה גבוהה נותר אחד הכלים האסטרטגיים החשובים ביותר בידי טהרן, והמאבק סביבו צפוי לעמוד בלב השיחות עם הממשל האמריקאי בתקופה הקרובה.
התרעות פיקוד העורף