שינוי הגישה של ג'קרטה בא לידי ביטוי בצורה המובהקת ביותר בנאומו של סוביאנטו בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר האחרון. בצעד חריג עבור מנהיג אינדונזי, הצהיר הנשיא כי "עלינו להבטיח את עצמאותה של פלסטין, אך עלינו גם להכיר ולהבטיח את ביטחונה ובטיחותה של מדינת ישראל". הצהרה זו, שפורסמה בתיעוד רשמי של מזכירות הקבינט האינדונזי, סימנה סטייה מהרטוריקה המסורתית שמיאנה להזכיר את צרכי הביטחון של ישראל בפורומים בינלאומיים. סוביאנטו הדגיש כי שלום אמת יושג רק באמצעות פתרון שתי המדינות, וכי אינדונזיה מוכנה לתרום "מגפיים על הקרקע" כדי לאכוף יציבות זו.
למרות התחממות היחסים במישור המדיני, סוביאנטו נאלץ לתמרן מול דעת קהל פנימית מורכבת. סקרים שנערכו באינדונזיה בקיץ 2025 הראו כי כ-80% מהאוכלוסייה מחזיקים בעמדות שליליות כלפי ישראל, והתקרבות פומבית מדי עלולה לעורר מחאות מצד גורמים דתיים ושמרניים במדינה. לכן, ג'קרטה מדגישה כי שיגור הכוחות לעזה נעשה תחת מנדט הומניטרי ובינלאומי ולא כחלק מהסכם ישיר עם ישראל. עם זאת, גורמים ביטחוניים ציינו כי הכוחות האינדונזיים צפויים לפעול בתיאום עם צה"ל באזורים ייעודיים בדרום הרצועה, בין רפיח לחאן יונס.
הדיווחים המצטברים מפי מקורות רשמיים בג'קרטה ובכלי תקשורת בינלאומיים כמו "רויטרס" וה"פייננשל טיימס" מאשרים כי אינדונזיה כבר הכשירה כ-20 אלף חיילים למשימות שמירת שלום שונות, מתוכם נבחרו ה-8,000 הראשונים המיועדים למשימה בעזה. מדובר ברגע היסטורי עבור המדינה, שמעולם לא שלחה כוחות צבאיים לאזור הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
התרעות פיקוד העורף