המהלך מגיע על רקע הידוק היחסים הביטחוניים בין קהיר למוגדישו, שבא לידי ביטוי בחתימה על הסכם הגנה משותף באוגוסט האחרון. בנוסף להסכם, גם סעודיה מנסה לקדם ברית צבאית משולשת עם סומליה ומצרים במסגרת התנגדותה לנוכחות הישראלית ושיתוף הפעולה שלה עם איחוד האמירויות.
על פי התכנון, במסגרת שיתוף הפעולה המצרי-סומלי, מצרים צפויה לפרוס כ-5,000 חיילים כחלק מכוח השלום של האיחוד האפריקאי, וכ-5,000 חיילים נוספים במסגרת פריסה דו-צדדית נפרדת. מדובר בשינוי משמעותי במאזן הכוחות האזורי, שכן כוחות אלו צפויים להחליף את היחידות האתיופיות הפועלות כיום בסומליה, אשר אמורות לסגת עם סיום המנדט של המשימה הנוכחית בסוף שנת 2024.
מעורבותה של מצרים בסומליה אינה מוגבלת רק למאבק בארגון הטרור "א-שבאב", אלא נתפסת כמהלך אסטרטגי רחב יותר מול אתיופיה. המתיחות בין קהיר לאדיס אבבה החריפה בשנים האחרונות בשל המחלוקת על סכר הרנסנס וההסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד להשגת גישה לים.
מצרים גם הביעה התנגדות להכרה הישראלית בסומלילנד ואינה מרוצה מהסיוע האתיופי למורדים הסודנים, גם במקרה זה בסיוע של איחוד האמירויות וביקור הנשיא הסומלי השבוע במצרים נועד להמחיש עמדה זאת.
לפי התפיסה המצרית, פריסת הכוחות המצריים בגבולה של אתיופיה מהווה מסר ברור של תמיכה בריבונות הסומלית ובשלמותה הטריטוריאלית. המשלחת המצרית תכלול יחידות חי"ר, כוחות מיוחדים ומערך תמיכה אווירי, במטרה לייצב את המצב הביטחוני ולאפשר לממשל המרכזי במוגדישו לבסס את שליטתו במדינה.
אימון הכוחות המצריים, כפי שהוצג במפגן, שם דגש על שילוב בין אמצעים משוריינים ליכולות ניידות גבוהה, הנדרשים להתמודדות עם לוחמה אסימטרית המאפיינת את הזירה הסומלי.
החשש הגובר הוא כי הנוכחות הצבאית הגוברת של כוחות שונים בקרן אפריקה, תוביל לעימות צבאי ישיר או באמצעות שליחים ובמקום לרסן את החות'ים המצב יתדרדר למשבר עולמי.