לפי נתונים מהשטח, המהלך החל בצמצום הדרגתי של הנוכחות האמריקאית - פינוי ציוד כבד וכלי רכב מבסיסים מרכזיים ובהם אל-תנף, חראב אל-ג'יר ו-אל-שדאדי. ההתפתחויות מעלות אפשרות לנסיגה רחבה יותר, עד כדי סגירה ופינוי מלא של חלק מהאתרים.
ב-1 בפברואר החל פינוי הדרגתי מבסיס אל-תנף שבמשולש הגבולות סוריה-עיראק-ירדן, כולל העברת ציוד וחלק מהכוחות לירדן. באותו יום יצאה שיירה גדולה מבסיס חראב אל-ג'יר שבאזור רמילאן לעבר עיראק דרך מעבר אל-וליד: עשרות משאיות עם ציוד צבאי, נגמ"שים ומכליות דלק, בליווי מסוקים אמריקאיים לאבטחת הציר.
ב-4 בפברואר נחת מטוס תובלה בבסיס חראב אל-ג'יר במקביל להגעת עשרה אוטובוסים ובהם פעילי דאעש, תחת ליווי משוריין ואבטחה אווירית של כוחות ארה"ב - ללא פירוט רשמי על אופי המשימה. ב-7 וב-8 בפברואר חצו אוטובוסים נוספים עם עצורים לעיראק, בליווי אמריקאי הדוק.
ב-5 בפברואר דווח על יציאת שיירה של כוחות ארה"ב מבסיס אל-שדאדי לכיוון עיראק ועל סגירת הבסיס. במקביל נשמעו פיצוצים עזים בדרום חסקה, שיוחסו לפיצוץ יזום של מתקנים לפני העזיבה, לצד טיסות של מטוסי קרב אמריקאיים באזור.
ב-8 וב-9 בפברואר תועדו שיירות נוספות - כ-80 משאיות צבאיות ולוגיסטיות בכל פעם, לצד שמונה נגמ"שים עמוסי ציוד - וכן פעילות ערה של מטוסי תובלה שנשאו אמצעי לחימה וציוד מבסיסי האזור לשטח עיראק.
התמונה המצטיירת מורכבת: מצד אחד - נסיגה הדרגתית ופינוי בסיסים; מצד שני - הפגנת כשירות והמשך פעילות מוגבלת. בהיעדר עמדה רשמית ברורה, גוברות השאלות באשר לאופי השלב הבא בצפון-מזרח סוריה: האם מדובר בהיערכות לנסיגה מלאה של כוחות ארה"ב, או במהלך של מיצוב מחדש והפחתת נוכחות מבלי לנטוש את הזירה?
כך או כך, לכל שינוי במאזן הנוכחות האמריקאית צפויות השלכות ביטחוניות ופוליטיות משמעותיות - במיוחד סביב סוגיית המדינה האסלאמית והסדרי השליטה וההשפעה באזור בתקופה הקרובה.
התרעות פיקוד העורף