על פי הפרשנות ב"טורקיה היום", "התגובות האזוריות לאותו איתות לא מילולי היו מיידיות. מנגד, כלי תקשורת ביוון, דוגמת Kathimerini, הציגו את המהלך כוואקום אסטרטגי המעורר תרחישי ביטחון מדאיגים עבור אתונה". נראה כי האיתות השיג את מטרתו העיקרית: אילוץ שחקנים אזוריים להביא בחשבון תרחישי קיצון בחישוביהם האסטרטגיים.
התזמון של מהלך זה קשור לשינויים גלובליים משמעותיים בארכיטקטורת ההרתעה. ב-5 בפברואר פג תוקפה של אמנת "ניו סטארט" ללא הסכם יורש, מצב המותיר את מאגרי הגרעין הגדולים בעולם ללא פיקוח מחייב לראשונה מזה חצי מאה. ואקום זה, לצד ועידת המעקב של האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT) המתוכננת ל-2026, מדגיש את השחיקה בערבויות הביטחון המסורתיות ואת המעבר למודל של עזרה עצמית במערכת הבינלאומית.
בכל מקרה, המצב השינויים הגיאו-אסטרטגיים במזרח התיכון גרמה לאנקרה לבחון מחדש את ההסתמכות על הרתעה של נאט"ו. נוכחותן של פצצות גרעין בבסיס אינג'ירליק נתפסת כפוליסת ביטוח חלקית בלבד, שכן הן נותרות תחת שליטה אמריקאית מלאה ואינן מהוות יכולת טורקית עצמאית.
התרעות פיקוד העורף