במוקד הפריסה האמריקאית עומדות שתי קבוצות תקיפה של נושאות מטוסים, ה'ג'רלד פורד' (במזרח הים התיכון) וה'אברהם לינקולן' (בים הערבי), המהוות את חוד החנית של כוח ההרתעה האמריקאי מול איראן ושלוחיה. על פי נתונים היקף הכוחות הנוכחי מהווה, הלכה למעשה, כשליש מכלל הכוח הימי המבצעי הפרוס של ארצות הברית ברחבי העולם.
ריכוז חריג זה של עשרות כלי שיט בזירה מצומצמת יחסית מעיד על החלטה אסטרטגית של הפנטגון להציב כוח אש מאסיבי וזמין, שנועד להבטיח את חופש השיט בנתיבי הסחר הקריטיים בים האדום ולספק מענה מיידי לכל תרחיש של הסלמה אזורית.
בהמשך חזר טראמפ על המסר כי הדרך של איראן להימנע מתקיפה היא "לעשות עסקה", אך טען כי עד כה "הם מדברים הרבה ואין פעולה". הדברים נאמרו על רקע המתיחות סביב סוגיית הגרעין והמגעים עם טהרן. בתשובה לשאלה האם הוא תומך בשינוי המשטר באיראן, אמר כי "נראה שזה הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות", והוסיף: "47 שנים הם מדברים ומדברים — ובינתיים איבדנו הרבה חיים".