על סדר היום צפויה לעמוד מסגרת לגיוס לפחות חמישה מיליארד דולר לשיקום הרצועה ולהעברת סיוע הומניטרי. הנשיא טראמפ עצמו טען בימים האחרונים כי כבר קיימות התחייבויות בסכום הזה מצד מדינות שותפות, והכוונה היא להציג בכינוס את מנגנון ההפעלה - לא רק סכומי כסף, אלא גם חלוקה לתחומי מפתח - דיור זמני וקבע, מים וביוב, חשמל, בתי חולים, שיקום מערך הבריאות הציבורית ושיקום מוסדות חינוך.
לצד זאת, על הפרק עומדת גם הקמת כוח ייצוב בינלאומי שיפעל במנדט בינלאומי, ויתמקד באבטחה, בפירוז חמאס ובהבטחת יציבות בתקופת מעבר. לפי גורמים המעורים בתפיסה שמקדמת וושינגטון, הכוח אמור לייצר "חיץ" בין שיקום אזרחי לבין חזרתן של מיליציות, ולספק מעטפת שתאפשר לארגונים אזרחיים ולגופים בינלאומיים לעבוד בשטח בלי להסתמך על הסדרים זמניים בלבד.
התוכנית המתגבשת כוללת מתווה רחב היקף לעיצוב מנגנון שלטוני זמני ברצועה, הנשען על ממשל טכנוקרטי שאינו מזוהה עם חמאס, והעברת סמכויות אזרחיות לגורמים מקצועיים עד להתייצבות המצב. הדגש המרכזי הוא על פירוק מנגנוני השליטה הצבאיים של חמאס ועל יצירת מסגרת אזרחית שתוכל לנהל את מערכות הבריאות, החינוך, התשתיות והשירותים החברתיים. לפי קווי המתאר שנידונו עד כה, המועצה מבקשת לחבר בין כסף לבין שליטה - מדינות תורמות רוצות ודאות שהסיוע לא יזלוג לגורמים חמושים ושיוקם מנגנון פיקוח אמין - ומנגד, בלי כסף ותשתיות אין סיכוי למנוע כאוס.
במקביל, נשקלת מעורבות בינלאומית רחבה יותר בתחום האכיפה והמשפט - לרבות הקמת מסגרת סיוע שתסייע בהכשרת כוחות אכיפה פלסטיניים ובבניית מוסדות משפט פליליים. לפי גורמים אירופיים, מדובר לא רק בהכשרה אלא גם בציוד, בניית יכולות חקירה ושיקום של שרשרת אכיפה מלאה - משיטור ועד תביעה. מהלך זה נועד להבטיח כי לצד הסיוע הכלכלי והביטחוני יוקמו גם מנגנונים מוסדיים מתפקדים, שיוכלו להחזיק לאורך זמן את היציבות בשטח - במיוחד סביב סוגיות נפיצות כמו נשק בלתי חוקי, פשיעה מאורגנת והברחות.
ההרכב המדיני המגוון ממחיש את המאמץ האמריקאי לייצר חזית בינלאומית רחבה ככל האפשר, אך גם את המחלוקות הקיימות סביב מבנה המועצה, המנדט שלה והקשר בינה לבין מסגרות בינלאומיות קיימות. חלק מהשחקנים הבינלאומיים בוחרים להצטרף כמשקיפים בלבד, ואחרים מעדיפים לעקוב מן הצד - לפחות בשלב זה. מאחורי הקלעים, המחלוקת אינה רק "מי יושב בחדר", אלא "מי קובע כללים" - האם הכוח הבינלאומי יהיה כפוף למנגנון או"מי מלא, האם תהיה ועדת היגוי עם וטו למדינות מפתח, ואיך מוודאים שהמועצה לא הופכת לכלי פוליטי אלא למנגנון ביצועי.
מאחורי החיוכים והצילום הקבוצתי המתוכנן תסתתר מחלוקת מהותית - האם מועצת השלום תהפוך למסגרת אפקטיבית לשיקום ולייצוב, או שתיתקל בהתנגדויות פוליטיות ומשפטיות מצד שחקנים בינלאומיים מרכזיים. טראמפ מבקש להציג חזית בינלאומית מאוחדת, עם התחייבויות כספיות ותרומות כוח אדם לכוח הייצוב, ולבסס את היוזמה כמהלך משלים למאמצי הייצוב האזוריים של ארה"ב. אלא שחלק מהשותפים הפוטנציאליים מאותתים כבר כעת - הם מוכנים להיות בפנים, אבל לא בכל מחיר, לא בכל פורמט, ולא בלי עיגון רחב יותר.
הכינוס היום עשוי לסמן שלב חדש במאמץ הבינלאומי לעיצוב המציאות בעזה, דיון מעשי ומובנה בשאלות היסוד - מי ימשול, מי יממן ומי יאבטח. השאלה הגדולה היא האם מאחורי ההצהרות יעמדו גם מנגנונים מחייבים ויישום בשטח, או שמדובר בצעד ראשון במסלול מדיני מורכב וארוך במיוחד - שבו הסכמות על כסף קלות יותר מהסכמות על ריבונות, נשק ושליטה.