הבור בנתנז: הסוד האיראני שגם פצצות חודרות בונקרים לא יפתרו

שמונה חודשים לאחר המלחמה, איראן מאיצה את שיקום הגרעין והטילים, מעמיקה מתקנים תת־קרקעיים ונשענת על סין ורוסיה - בעוד המו״מ מקרטע והאזור נע בין הסדר מדיני להסלמה צבאית

מעריב אונליין צילום: מעריב אונליין
הפיצוץ במתקן הגרעין בנתנז | צילום: רשתות ערביות, שימוש לפי סעיף 27 א'

כשמונה חודשים לאחר סיום "מלחמת 12 הימים" (מבצע “עם כלביא”), איראן ניצבת בצומת היסטורי ואסטרטגי. על פי ניתוח מכון עלמא, טהראן אימצה דוקטרינת שיקום דיפרנציאלית כלפי יכולות הליבה שלה - שילוב בין הצגת נכונות דיפלומטית כלפי המערב לבין שיקום מואץ של מערכי ההגנה האווירית, תוכנית הטילים הבליסטיים וביצור מתקני הגרעין שנפגעו, תוך העמקת פעילותם מתחת לפני הקרקע.

לצד מו״מ המתנהל בעומאן ובז'נבה, איראן דורשת להתמקד בסוגיית הגרעין בלבד כדי להשיג הקלות סנקציות - בזמן שהיא פועלת לשיקום מערך הטילים. הצבא האמריקאי העלה את רמת הכוננות באזור, והאפשרויות נעות בין הסדר דיפלומטי לבין הסלמה צבאית. השאלה שנותרה פתוחה: האם טהראן תבחר בעסקה - או תהמר על עמידות מול מתקפה ותכריז על “ניצחון אלוהי”.

במקביל, האסטרטגיה הישראלית בשנתיים האחרונות - שעברה מהכלת שלוחות הפרוקסי לפגיעה ישירה באיראן - הצליחה לנטרל את איום המכה השנייה של חיזבאללה בלבנון ואת מערכי הנ״מ בסוריה. בכך נפתח ציר טיסה ישיר שאפשר חופש פעולה אווירי בשמי איראן, והוביל להשמדת כשני שלישים ממשגרי הטילים הבליסטיים ולפגיעה של בין שליש למחצית מארסנל הטילים, שהוערך ערב המלחמה בכ-2,000 יחידות.

הפגיעה כהזדמנות: דוקטרינת השיקום האיראנית

לפי הערכות ישראליות, המלחמה ביוני 2025 עיכבה את תוכנית הגרעין במספר שנים, אך לא חיסלה את הידע המדעי או את מלאי האורניום המועשר לרמה של 60% - כ-400 ק״ג - אשר לא ברור אם נגיש למשטר או נותר קבור בהריסות שלושת האתרים המרכזיים: פורדו, נתנז ואיספהן. סבא״א העריכה לאחר המלחמה כי החומר לא הוזז ממיקומו. לקח מרכזי מבחינת טהראן הוא העברת שארית התוכנית למתקנים תת-קרקעיים חסינים ומוסתרים מפיקוח בינלאומי ומלווייני מודיעין.

ארה״ב מעבה את נוכחותה הצבאית. נושאת המטוסים ''אברהם לינקולן''
ארה״ב מעבה את נוכחותה הצבאית. נושאת המטוסים ''אברהם לינקולן'' | צילום: רויטרס

ביצור והסוואה: מרוץ ההעמקה הגרעינית

בפברואר 2026 זוהתה התפתחות חריגה באיספהן. ניתוחי לוויין מצביעים על מבצע לוגיסטי עצום לאטימת כניסות למתקנים התת-קרקעיים כדי להגן עליהם מתקיפות ולמנוע ביקורות פתע. שתי כניסות כוסו בערמות עפר עצומות באמצעות ציוד הנדסי כבד, בעוד הכניסה הצפונית נותרה פתוחה וחוזקה בקירות מגן מדורגים החוסמים חדירה ישירה של טילי שיוט.

ההערכה היא כי הפתח הפעיל משמש להעברת ציוד רגיש וצנטריפוגות, לצורך הקמת פסי ייצור מוגנים בעומק ההר. באתר העילי שנהרס בתקיפות נבנה גג חדש מעל שלד הפלדה, כנראה כדי להסתיר ייצור רכיבי צנטריפוגות מתצפיות לוויין. כריית מתקן "הר המכוש" מדרום לנתנז מתבצעת בעומק מוערך של 80–100 מטר בתוך סלע גרניט, עומק שנועד להקנות חסינות מפני פצצות חודרות בונקרים. האתר מיועד לאכלס אלפי צנטריפוגות מתקדמות.

תא פיצוצים לניסויים בחומרי נפץ גבוהים. המתקן בפרצ'ין
תא פיצוצים לניסויים בחומרי נפץ גבוהים. המתקן בפרצ'ין | צילום: Planet Labs Inc./Handout via REUTERS

מערך הטילים: שחיקה קריטית ומאבק שיקום

השמדת מערבלים לייצור דלק מוצק שיתקה את יכולת ייצור הטילים המתקדמים והחזירה את איראן לשימוש בטילים מונעי דלק נוזלי, הדורשים זמן הכנה ארוך ופגיעים יותר. כדי לעקוף את המשבר, המשטר פועל לייבוא רכיבים וכימיקלים מסין באמצעות רשתות הברחה. בעבר תועדו משלוחי נתרן פרכלורט בנמל בנדר עבאס בכמות המספיקה לכ-800 טילים. בדצמבר 2025 פשטו כוחות אמריקאיים על ספינה בדרכה מסין לאיראן והחרימו מטען שיועד למשמרות המהפכה.

ארכיטקטורת הפרוקסי החדשה והטרור הגלובלי

הפגיעה בחיזבאללה ובחמאס אילצה את איראן להעביר את המיקוד לתימן, עיראק ורשתות טרור בינלאומיות של כוח קודס. החות'ים הפכו לזרוע המרכזית, המטרידה את נתיבי הסחר העולמיים וממשיכה לתקוף את ישראל בעוצמה נמוכה.

תגיות:
איראן
/
תוכנית הגרעין האיראנית
/
הגרעין האיראני
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף