המסגד הגדול של פריז פרסם מדריך בן כ-1,000 עמודים המבקש להסביר כיצד האסלאם יכול להשתלב במסגרת הרפובליקה הצרפתית החילונית. לפי גורמים המעורבים ביוזמה, אין מדובר רק בטקסט תיאולוגי, אלא במסמך בעל משמעות ציבורית ופוליטית, על רקע הדיון המתמשך בצרפת סביב החילוניות ומקומם של המוסלמים בחברה.
כל דיון בדת בצרפת מחייב התייחסות למודל החילוניות הייחודי שלה. חוק 1905, שעיגן את הפרדת הדת מהמדינה, קבע את עקרונות הניטרליות של הרשויות הציבוריות והבטיח חופש מצפון ושוויון בין אמונות. החוק נועד במקור לצמצם את השפעת הכנסייה הקתולית על המדינה, אך מבקרים טוענים כי בעשורים האחרונים נעשה שימוש בעקרון החילוניות בעיקר כלפי הקהילה המוסלמית. אחרים מצביעים על הבחנה בין "חילוניות של חוק", המבטיחה ניטרליות משפטית, לבין "חילוניות של פיקוח", הנתפסת כמגבילה ביטוי דתי במרחב הציבורי. בשנים האחרונות, לטענת פרשנים, המושג קיבל ממד אידאולוגי יותר.
איסור העבאיה והקיטוב הפוליטי
קהילות מוסלמיות בצרפת ניצבות בשנים האחרונות בפני ביקורת ציבורית, במיוחד מצד הימין והימין הקיצוני, בנוגע ל"אי-ציות" לעקרון החילוניות. מחקרים סוציולוגיים מצביעים על כך שמאז שנות ה-80 התבססה בשיח הציבורי תפיסה של "בעיה מוסלמית". אחת מנקודות המפנה הייתה פרשת כיסוי הראש בעיר קריי בשנת 1989, כאשר שלוש תלמידות הושעו מבית ספר לאחר שסירבו להסיר את כיסוי הראש. האירוע עורר סערה לאומית סביב חופש דת, חילוניות ומעמד האסלאם במוסדות הציבוריים.
האם המדריך יפחית מתחים?
נתונים עדכניים מוסיפים למחלוקת: 34% מהמוסלמים בצרפת דיווחו כי חוו אפליה על רקע דתי – לעומת 27% בשנת 2016 – נתון שהגביר את הדיון בשאלת השפעת החקיקה והמדיניות הציבורית. פרסום המדריך נתפס כצעד משמעותי בניסיון לגשר בין עקרונות החילוניות לבין חופש הדת. עם זאת, הוא גם מדגיש עד כמה הוויכוח בצרפת סביב שילוב האסלאם נותר פתוח.
התרעות פיקוד העורף