"ההפגנות היו באוניברסיטאות כי רוב האנשים שנהרגו היו צעירים, גם אלה שנעצרו. כהזדהות עם החברים שלהם הם הפגינו בטהרן", סיפר ג'בדנפר. לדבריו, גל המחאה הנוכחי מצומצם בהיקפו לעומת ההתפרצויות הקודמות. "יש הרבה חרדה ופחד, והמצב הכלכלי מידרדר - ואנשים צריכים לחפש דרכים חדשות איך לפרנס את המשפחות שלהם, זה נעשה יותר ויותר קשה".
לצד זאת, ג'בדנפר ביקש להדגיש את אומץ ליבם של המוחים. "הם מבינים את הסכנה והם אמיצים מאוד - מיואשים ואמיצים. הם רואים שהאיראנים בגולה הולכים ומפגינים בחו"ל ומזדהים איתם וגם מסתכלים על מה שקורה במדינה. כל הכבוד - אני מתגאה בהם, יש להם אומץ מדהים".
"זה לא עניין של כבוד לאומי", הוסיף. "הם חושבים שהם יוכלו לשרוד". לדבריו, העובדה שבראש הרפובליקה האסלאמית עומד אותו מנהיג כבר יותר משלושה עשורים יוצרת תחושת ביטחון מופרזת. "כשסדאם היה בכווית, האמריקאים ניסו לשכנע אותו לצאת משם דרך משא ומתן, והוא לא היה מוכן להתפשר. אף אחד לא יכול לאתגר אותך, אתה מרגיש שגם בחו"ל לא יכולים לאתגר אותם - ראינו את זה פעם אחרי פעם אצל הדיקטטורים במזרח התיכון".
מכאן הוא מסיק כי אין מדובר בעניין תרבותי או אזורי. "זאת מנטליות של דיקטטור. בישראל יש לנו דמוקרטיה, אבל דיקטטורות בדרך כלל לא פרגמטיות - תסתכלו על ההיסטוריה של הדיקטטורות, הם לא אוהבים להתפשר". עם זאת, ג'בדנפר מעריך כי ייתכן מהלך טקטי מצדה של איראן. "יכול להיות שהם יגידו שתהיה להם זכות להעשיר אורניום ברמה נמוכה, אבל סביר להניח שהם לא הולכים להתפשר על הטילים".