רוסיה הזכירה לנציגי הארגון כי הברית הצפון אטלנטית אמורה גם לבטל את ההחלטות של פסגת בוקרשט אשר התקיימה ב-2008, שם המערב הבטיח לאוקראינה ולגאורגיה מקום בגוש.
מוסקבה דורשת: לקבע בכתב את הבטחות אי-ההתרחבות
רוסיה, אשר הפרה כל ברית בינלאומית אפשרית, בכתב או בעל פה, מבקשת מנאט"ו קידוד משפטי של ההבטחות האלה משום שלדידם של הדיפלומטים הרוסיים, "כל ההבטחות המילוליות שניתנו בעבר על ידי חברות נאט"ו עצמן בנוגע לאי-ההתרחבות הן נשכחו". הדיפלומט הרוסי נזכר שכבר במהלך איחוד גרמניה, מנהיגי נאט"ו הבטיחו להנהגה הסובייטית כי לארגון אין שאיפות להרחיב את הברית מזרחה.
הדיפלומטים הרוסים טוענים כי קיימות עדויות דוקומנטריות לכך, וכי הן מאוחסנות בארכיונים של ממשלות המערביות אך הן אינן לא מעוניינות לפרסם אותן. דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכרובה התעקשה כי חסימה פשוטה של הצטרפותה של אוקראינה אינה מספיקה וכי על נאט"ו להתנער מההתחייבות של בוקרשט 2008 באופן רשמי. כשדיפלומטים רוסיים הסבירו את המהלך הם ציינו כי מוסקבה רוצה שכל ההבטחות יאושרו רשמית וייכתבו על נייר לבן בעט שחור.
הקרמלין ממשיך לנסות לדחוף את נאט"ו מערבה, בחזרה לעולם של סוף שנות ה-90. הקרמלין דורש הוצאת כוחות והוצאה של מערכות תקיפה של נאט"ו ממדינות חברות שהצטרפו לאחר 1997. טראמפ, בתמימו, ולאחר הסתכלות פשטנית על המפה, קונה את הסיפור של פוטין של התפשטות של נאט"ו מכיוון שטראמם לא מבין שהברית איננה מתפשטת ולא כופה את עצמה על מדינות. ההיפך הוא הכון: מדינות שמרגישות מאוימות מצטרפות לברית. כך, קודם רוסיה תקפה את אוקראינה ורק לאחר מכן שוודיה ופינלנד ביקשרו לחבור לברית.
ברוסיה טוענים כי ברית נאט"ו, שהוקמה בעבר על מנת לאזן את הסובייטים, מרחיבה את נוכחותה סמוך לגבולותיה. במוסקבה רואים בפריסת כוחות או טילים בשטח אוקראינה חציית "קו אדום", שכן צעד כזה יאפשר תקיפה מהירה במיוחד על הבירה הרוסית. האוקראינים, מצדם, טוענים כי על פי עקרונות הריבונות והמשפט הבינלאומי, אוקראינה היא ישות מדינית עצמאית לחלוטין ורק העם האוקראיני רשאי להחליט לאילו ארגונים בינלאומיים להצטרף. זכותה של כל מדינה ריבונית לעצב את מדיניות החוץ שלה ולבחור את הבריתות הצבאיות של מעוגנת באמנת האו"ם ובמסמכים מחייבים דוגמת מזכר בודפשט, המבטיחים כי החלטותיה לא יהיו כפופות לתכתיבים מצד מדינות זרות.
המטרייה הגרעינית והפחד מהסלמה
מבחינת קייב, השאיפה להצטרף לנאט"ו היא צעד הגנתי מובהק ולא התקפי. האוקראינים מדגישים כי הצורך בברית צבאית נולד כתגובה ישירה לתוקפנות הרוסית, שהחלה בסיפוח חצי האי קרים ב-2014 והסלימה למלחמה כוללת ב-2022. במערב דוחים את העמדה הרוסית ורואים בה ניסיון להחזיר את הגלגל לאחור לימי המאה ה-19. לטענתם, מוסקבה מבקשת להחליף את הסדר העולמי המודרני בתפיסה מיושנת של "אזורי השפעה", שבה המעצמות קובעות את עתידן של מדינות קטנות מעל ראשן. בנוסף, המערב מאשים את קרמלין בסטנדרטים כפולים: רוסיה "מתאבדת" במלחמה על מנת למנוע מאוראינה כניסה לנאט"ו בשעה שהיא נשארת אדישה לגמרי כלפי שחקנים שלאחרונה גם הם הצטרפו לברית, כמו שוודיה ופינלנד.
בנאט"ו לא מבינים שנכון להיום, רוסיה היא לא מתקדמת לאירופה הודות ללחימה פעילה באוקראינה, ששופכת את דמם של בניה. מבחינה ערכית לא אוקראינה אמורה להתחנן שיכניסו אותה לברית אלא להיפך, בנאט"ו אמורים לקדש את הצבא האוקראיני שמונע מהרוסים התקדמות פעילה ומאפשר למערב להתחמש. אוקראינה עושה טובה ענקים לנאט"ו ולא להיפך.
מבחינה פרגמטית, ברור לנו, כי ברית נאט"ו נשענת על מחויבות צבאית אמריקנית, הכוללת את המטרייה הגרעינית, לצד היכולות ההגנתיות וההתקפיות של חברות הברית. בנאט"ו לא ממהרים להיכנס לסכסוך צבאי עם רוסיה מכיוון שמהר מאוד הדבר עלול להתדרדר למלמחה גרעינית. רוסיה נבלמת על ידי אוקראינה ולא על ידי נאט"ו שנמצא כעת בתהליך של שחיקה. משרד המלחמה האמריקני דורש מאירופה לקחת על עצמה את האחריות להגנה קונבנציונלית בפני רוסיה וארוקראינה מאפשרת לאירופאים להתחמש בקצב שלהם על ידי בלימת רוסיה. נאט"ו, במקום להגן על אוקראינה, פונקציה לשמה הוא נוסד, מאז תחילת המלחמה בוחן שאלה אחת ויחדיה: איך לא לתקוף את רוסיה?
התרעות פיקוד העורף