בכתבה, המאופיינת בטון עוקצני, מתואר האקבי כדיפלומט המבקש לפתור סכסוכים גיאופוליטיים סבוכים ועקובי דם באמצעות ציטוטים מהתנ"ך. כותב המאמר מאשים את השגריר כי הוא אינו מסתפק באזכור מסורתי של כתבי הקודש, אלא עושה בהם שימוש כב"מפת תוכנית בניין עיר". לטענת העיתון, האקבי מתייחס להבטחה התנ"כית כאל מסמך טאבו נדל"ני המעניק זכויות בנייה, סיפוח והתרחבות לישראל, תוך התעלמות מוחלטת מהמשפט הבינלאומי, מהמאזן הדמוגרפי ומהמורכבות של הסכסוך באזור.
לסיכום, העיתון הטורקי מתריע מפני הסכנה החמורה הטמונה במדיניות חוץ המבוססת באופן בלעדי על אמונה דתית. "כאשר טריטוריה מוגדרת כזכות אלוהית, חוסר הסכמה הופך לחילול הקודש", נכתב במאמר. לטענת העיתון, גישה דיפלומטית זו שוללת מראש כל אפשרות למשא ומתן, שכן היא הופכת את הפשרות המדיניות, שהן נשמת אפה של הדיפלומטיה, למעשה של כפירה מוחלטת.