עם זאת, מועמדים מכהנים במחוזות מתנדנדים - ללא קשר לשיוכם המפלגתי - נהנים מיתרון ברור על פני יריביהם. לפי דוחות פדרליים שפורסמו בינואר, הם גייסו יחד למעלה מ-84 מיליון דולר בשנה שעברה.
סקירה של רויטרס ב-30 מהמחוזות התחרותיים ביותר, שבהם חברי קונגרס מכהנים מבקשים להיבחר מחדש, העלתה כי מתמודדים רפובליקנים מתקשים לגייס תרומות בהשוואה למתמודדים דמוקרטים המתמודדים מול מכהנים רפובליקנים.
42 מועמדים רפובליקנים ב-16 מחוזות שבשליטת דמוקרטים גייסו בשנה שעברה כ-20 מיליון דולר - ממוצע של כ-465 אלף דולר למועמד. מנגד, 54 מועמדים דמוקרטים ב-14 מחוזות שבשליטת רפובליקנים גייסו כ-50 מיליון דולר - כמעט 918 אלף דולר בממוצע לכל מועמד, כך דווח ברויטרס.
עוד כתבו ברויטרס כי לדמוקרטים יש יתרון בגיוס תרומות גם בכל אחד משלושת המחוזות המתנדנדים שבהם אין מועמד מכהן המתמודד לבחירה מחדש. הדוחות משקפים את תמונת המצב הכספית במחוזות שצפויים להכריע את השליטה בבית הנבחרים לקראת עונת הבחירות המקדימות (פריימריז), שתיפתח ב-3 במרץ עם הצבעות בטקסס, קרוליינה הצפונית וארקנסו.
אסטרטגים דמוקרטים טוענים כי הרפובליקנים בבית הנבחרים ממוקדים בעיקר בשימור הרוב הדחוק שלהם ולא בהרחבתו, ומעדיפים להשקיע בהגנה על חברי קונגרס מכהנים במקום בגיוס מועמדים חדשים.
לפחות 31 חברי בית נבחרים רפובליקנים צפויים לעזוב את מושביהם בתחילת השנה הבאה בעקבות פרישה או התמודדות לתפקיד אחר. זרוע הקמפיינים של הדמוקרטים לבית הנבחרים (DCCC) מכוונת לשישה מהמושבים הללו, אך לפי הערכות אנליסטים פוליטיים רק שלושה מהם צפויים להיות תחרותיים, כפי שכתבו ברויטרס.
השליטה בבית הנבחרים ובסנאט צפויה להיות מוכרעת בכמעט שלושה תריסרי מחוזות ובשמונה מדינות מפתח, בהתאמה. לרפובליקנים יתרון של 53 מול 47 בסנאט. לצד זאת, גורמים נוספים - בהם שרטוט מחדש של מחוזות בחירה במספר מדינות באמצע העשור והוצאות של ועדות פוליטיות, מפלגות לאומיות ו-super PACs - עשויים להשפיע באופן משמעותי על תוצאות הבחירות לקונגרס בנובמבר.