הנכסים שנרכשו על ידי מוסקבה כוללים, בין היתר, בתי קיץ, מחסנים, בתי ספר נטושים ואף איים שלמים. החשש בקרב קצינים בסוכנויות ביון אירופיות הוא שרוסיה כבר אגרה בחלק מהאתרים חומרי נפץ, רחפנים וכלי נשק, יחד עם סוכנים סמויים הממתינים לפקודת הפעלה בעת משבר.
התופעה בולטת במיוחד במדינות הנורדיות. בפינלנד, המסתמנת כמוקד האסטרטגיה הרוסית, חברה מקומית בבעלות רוסית רכשה 17 נכסים סביב הים הארכיפלגי, סמוך לנתיבי שיט ותשתיות תקשורת. פשיטה של הרשויות על אחד מנכסיה, האי סאקילואוטו, חשפה מנחת מסוקים, מצלמות אבטחה ומבנים דמויי קסרקטינים המצוידים בציוד תקשורת מתקדם. בעקבות מקרים אלו, פינלנד קבעה איסור כמעט מוחלט על אזרחי רוסיה ובלארוס לרכוש נדל"ן בשטחה.
רכישות דומות תועדו גם בנורווגיה ובשבדיה, שם גורמים המקושרים לקרמלין, ולעיתים אף הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, רכשו נכסים המשקיפים על בסיסי חיל הים ושדות תעופה אסטרטגיים. בבריטניה, הדאגה מתמקדת בנכסים הסמוכים למטה הביון בלונדון ולבסיס הצוללות פאסליין בסקוטלנד. במקביל, בשווייץ זוהו פעילים רוסים שהשתמשו בנכסים סמוך למכון מחקר כימי ואף נרשמה עלייה ברכישות סביב מאיץ החלקיקים בז'נבה.
גורמי ביטחון מציינים כי לצד האיום הרוסי המיידי, גם סין מיישמת אסטרטגיה דומה, אם כי היא ממוקדת יותר באיסוף מודיעין לטווח ארוך סביב צמתי תקשורת ומרכזי נתונים. חרף היקף האיום הביטחוני, ניסיון לקדם איסור כלל-אירופי על מכירת נדל"ן לרוסים קרס בשנה שעברה, לאור התנגדות מצד מדינות כדוגמת קפריסין, החוששות מההשלכות הכלכליות של המהלך.