מי המציא את הכנאפה? הוויכוח שלא נגמר בעולם הערבי

הדעות חלוקות באשר למקור שמה של הכנאפה. ההשערה הרווחת גורסת כי מקור השם במילה הערבית "כֻּנַּאפָה", מונח המתייחס לסוג של שיער ארוג. ייתכן שהשם נגזר מאופן הכנתה - מתיחה של הבצק לחוטים דקיקים המזכירים שיער ארוג - או מהמראה החיצוני שלה.

הופעתה הראשונה: בין דמשק לקהיר

אגדה נוספת מספרת כי טבח בארמון שפך בטעות בלילה נוזלי על גבי משטח חם, והבלילה נפרשה כחוטים דקיקים. המראה עורר את סקרנותו, והוא טיגן את החוטים בחמאה, יצק עליהם דבש והגישם לח'ליף - שהתלהב מהתוצאה.

אזכורים היסטוריים וכתובים

יש אף חוקרים המערערים על שתי הגרסאות ומייחסים את מקור הכנאפה לטורקים, ואף לשורשים צ'רקסיים, שם כונתה לכאורה "תשנאפה".

הכנאפה במורשת המצרית

בשנת 2024 פרסם מוזיאון ארמון מניאל במצרים דו"ח מקיף על הכנאפה, שסקר את דרכה ההיסטורית ואת חדירתה למצרים. לפי הדו"ח, מדובר בקינוח מזרחי בעל היסטוריה ארוכה, שיועד בראשיתו לארמונות מלכים ונסיכים. בהמשך הדגיש הדו"ח כי הכנאפה הפכה לחלק בלתי נפרד ממנהגי הרמדאן במצרים לאורך התקופות האיובית, הממלוקית, העות'מאנית והמודרנית - עד שהפכה למאכל עממי השייך לכלל הציבור.

למרות חילוקי הדעות באשר למוצאה המדויק, דבר אחד מוסכם כמעט על הכול: הכנאפה היא מהמאפים האהובים והמזוהים ביותר עם חודש הרמדאן, וקשה למצוא שולחן ערבי שאינו מתהדר בה במהלך החודש.