על רקע המתיחות הגוברת במזרח התיכון וההיערכות האמריקאית באזור, קרלסון האשים את ירושלים בניסיון מכוון, ציני וחרישי לגרור את ארצות הברית למלחמה ישירה וכוללת מול איראן. לדבריו, המטרה הישראלית האמיתית אינה רק הגנה עצמית או נטרול הגרעין האיראני, אלא מהלך אסטרטגי שנועד לפגוע בכלכלה האמריקאית ולהחליש את מעמדה העולמי של וושינגטון, וזאת מתוך כוונה עתידית להחליף את ארצות הברית בהודו כמעצמה הפטרונית החדשה של ישראל.
קרלסון הגדיל לעשות כשהגדיר את ישראל בשידור כ"מדינה האלימה ביותר בעולם ביחס לאוכלוסייתה", וטען כי מנהיגיה "מתגאים ברצח ילדים באמצעות ביפרים והחרבת עזה".
אורחו של קרלסון, קלייטון מוריס, מיהר להצטרף לחגיגת ההכפשות והוסיף נדבך קונספירטיבי משלו. מוריס טען ללא כל ביסוס עובדתי כי ישראל משמשת הלכה למעשה כ"עיר מקלט לפדופילים אמריקאים" שניצלו את חוק השבות כדי להימלט מאימת הדין. הוא הלין על כך שהאקבי, במקום לערוך מסיבת עיתונאים ולדרוש את הסגרתם המיידית של פושעים אלו חזרה לארצות הברית, מעדיף להתרפס בפני המערכת הישראלית.
קרלסון גיבה אותו וטען כי שגרירות ארצות הברית בירושלים אינה מהווה עוד מקום בטוח עבור אזרחים אמריקאים הנקלעים לצרה, וכי השגריר האקבי לא יהסס "להסגיר אותם לידי השב"כ" במקרה של עימות מול הרשויות המקומיות, תוך הפקרתם המוחלטת.