נראה כי הגיוס הצבאי מקבל עדיפות על פני הדיפלומטיה. שני סבבי שיחות בין איראן לארצות הברית נתקעו בסוגיות ליבה - מהעשרת אורניום, דרך תוכנית הטילים ועד הקלות בסנקציות.
תרחיש "הפיצוץ של 72 שעות"
על רקע המתיחות, גורמים דיפלומטיים וצבאיים דנים בתרחיש הסלמה שעשוי להתפתח בתוך שלושה ימים. ביום הראשון תיתכן מתקפת פתע אמריקאית - תקיפה אווירית וטילית מהירה ומדויקת נגד מתקנים גרעיניים ומרכזי פיקוד, לצד ניסיון לשתק את מערך ההגנה האווירית האיראני. במקביל, וושינגטון תבהיר כי מדובר במבצע מוגבל שנועד למנוע מלחמה כוללת.
ביום השני עשויה איראן להגיב בירי טילים לעבר בסיסים אמריקאיים באזור ובשיגור רחפנים לעבר מטרות צבאיות ומתקני אנרגיה. ייתכן גם ירי לעבר ישראל, בניסיון להגביר את הלחץ על בת בריתה של ארצות הברית.
ביום השלישי עלול העימות להתרחב: תקיפות אמריקאיות נוספות נגד בסיסי טילים ותשתיות לוגיסטיות, ואפשרות לפעולה משותפת אמריקאית-ישראלית נגד מטרות בתוך איראן.
גורמים אזוריים מזהירים כי תרחיש כזה עלול לצאת משליטה במהירות - במיוחד נוכח איומי טהרן לפגוע בבסיסים אמריקאיים אם תותקף, והאפשרות לשיבוש השיט במצרי הורמוז, שדרכם עוברת כחמישית מאספקת הנפט העולמית.
הדילמה: מהי "המטרה הסופית"?
למרות ההסלמה, קיימים גם סימנים קלושים לאפשרות של פשרה. עלי לאריג'אני רמז כי איראן עשויה להסכים לניטור אינטנסיבי מצד הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כדי להוכיח שאינה מבקשת נשק גרעיני. טהרן אף צפויה להגיש הצעה בכתב בימים הקרובים.
אולם משקיפים מעריכים כי שני הצדדים ממשיכים להיצמד לקווים האדומים שלהם: וושינגטון דורשת הפסקה מוחלטת של העשרת האורניום בתוך איראן, בעוד שטהרן רואה בהעשרה ובפיתוח הטילים זכויות ריבוניות שאינן נתונות למשא ומתן. במצב זה, האזור ניצב בפני מבחן מסוכן. מתקפה "מוגבלת" עלולה להפוך במהירות לעימות רחב היקף בתוך ימים ספורים.