במוקד השיחות עמדה הדרישה האמריקנית לפירוק שלושת מתקני הגרעין המרכזיים - פורדו, נתנז ואספהאן - וכן להעברת כלל מלאי האורניום המועשר שבידי איראן אל מחוץ למדינה. בנוסף, הצד האמריקני העלה דרישה להסכם שאינו מוגבל בזמן, אשר יטיל מגבלות קבועות על תוכנית הגרעין האיראנית.
טהרן דחתה את הדרישות הללו. לפי גורמים המעורים בפרטים, איראן סירבה להעביר את האורניום המועשר מחוץ לשטחה, התנגדה להפסקה מוחלטת של ההעשרה ולפירוק המתקנים, וכן הבהירה כי לא תסכים למגבלות קבועות ובלתי מוגבלות בזמן. מבחינתה, כל הסדר עתידי חייב לכלול הכרה בזכותה להעשיר אורניום לצרכים אזרחיים והסרה משמעותית של סנקציות.
בישראל מציינים כי במקביל לעמדות התקיפות, התדרוכים שיצאו מטהרן עם תום הסבב נועדו לשוות למהלך אווירה חיובית ולהדגיש מחויבות למסלול המדיני. אולם, מאחורי הטון הפייסני, באיראן כבר הוצבו גבולות ברורים: דחייה מוחלטת של מודל "אפס העשרה", סירוב לכלול את תוכנית הטילים במסגרת המו"מ, התנגדות לפירוק מתקני הגרעין והסתייגות נחרצת מהוצאת מאגרי האורניום אל מחוץ למדינה. המשמעות היא שהמרחב לגמישות איראנית מצומצם בהרבה מכפי שמשתמע מהרטוריקה המרוככת.
למרות חילוקי הדעות, המתווך העומאני וגורמים אמריקניים ציינו כי מסתמן שהצדדים ייפגשו שוב. עצם ההחלטה להמשיך בשיחות נתפסת כהוכחה לכך שאיש מהצדדים אינו מעוניין בשלב זה בפיצוץ גלוי של המגעים.
בישראל עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות. בירושלים רואים בחיוב את הדרישות האמריקניות לפירוק תשתיות ולהוצאת חומר מועשר, מהלך התואם במידה רבה את העמדה הישראלית ארוכת השנים שלפיה יש למנוע מאיראן יכולת גרעינית צבאית באמצעות צמצום עמוק של התשתית.
עם זאת, גורמים מדיניים מעריכים כי הסיכוי שאיראן תסכים למתווה של פירוק מלא והעברה מוחלטת של חומר מועשר נמוך מאוד. הדרישה להסכם בלתי מוגבל בזמן נתפסת כמהלך שמעמיד את ההנהגה האיראנית בפני ויתור אסטרטגי קשה לעיכול בזירה הפנימית.
במערכת הביטחון מדגישים כי הפער המרכזי אינו טכני אלא עקרוני: ארה"ב דורשת מודל של "חיסול יכולת", בעוד איראן דורשת מודל של "הגבלה ופיקוח". המרחק בין שתי הגישות רחב.
בירושלים מציירים שלושה מסלולים אפשריים: הראשון, המשך מו"מ מדורג מעבר לשיחות בדרג מקצועי בניסיון לגבש נוסחאות ביניים שיצמצמו את הפערים. השני, הבנות חלקיות, הסדר ביניים שיכלול הקפאה או צמצום ברמות העשרה גבוהות תמורת הקלות מסוימות בסנקציות, מבלי לפרק מתקנים, והשלישי הוא קריסה והסלמה, אם יסתבר כי אין תזוזה בעמדות היסוד, גובר הסיכון לחזרה ללחץ מדיני וצבאי חריף יותר.
בישראל מדגישים כי כל הסכם עתידי ייבחן בראש ובראשונה על פי עומק המגבלות וקשיחות מנגנוני הפיקוח. הסכם שיותיר בידי איראן תשתית רחבה ויכולת חידוש מהירה של פעילות מתקדמת ייתפס כבעייתי.
התרעות פיקוד העורף