הפער התהומי והמוסרי מתגלה, על פי הכתוב, במלואו כאשר משווים את הרפיסות הבריטית לעמידה הישראלית. בעוד טילים יורדים על ירושלים ו-20 אלף חיילי מילואים ישראלים מוקפצים לחזית, אזרחי ישראל תועדו במקלטים כשהם שרים ורוקדים, מתוך סולידריות ואהבה לעמם ותקווה עמוקה לחירות עבור העם הפרסי. גם ברחובות טהרן, בלב הכאוס והשברים, אזרחים אמיצים הריעו למטוסי הקרב של ישראל וארצות הברית ורקדו ברחובות. הם, בניגוד להנהגה בלונדון, מבינים את מחיר החירות ומוכנים לשלם אותו. נותר רק לדמיין מה היה קורה אילו בריטניה לא הייתה מאבדת את דרכה.
על פי הכתוב, מדובר במשטר רצחני שטבח ביותר מ-40 אלף מאזרחיו שקראו לחופש, ביצע פשעים מחרידים בפעילי מחאה והפך למממן הטרור הגדול בעולם. דרך זרועותיו, מחיזבאללה ועד חמאס, הוא מפעיל רשתות טרור וסמים גלובליות. איראן בזבזה מאות מיליארדים על תוכנית גרעין כושלת ומיליציות פרוקסי, במקום לדאוג לאזרחיה הקורסים תחת עוני, וכל זאת מתוך אמונה פנאטית במלחמת אחים אפוקליפטית ובמטרה מוצהרת להשמיד את המדינה היהודית.
אך בעוד שבריטניה, באמתלה של "החוק הבינלאומי", הגדילה לעשות ומנעה ממטוסי קרב אמריקאים להשתמש בבסיסיה, ישראל וארצות הברית החליטו לשים סוף לספירה לאחור ויצאו לחנוק את התמנון האיראני. מדובר בצעד נועז ורווי סיכונים, אך כזה שמוכיח כי לעיתים רוע מוחלט דורש אומץ יוצא דופן.