"אם וכאשר המשטר ייפול, תומכיו עלולים לחשוש שהמשטר החדש הפרו-מערבי ירדוף אותם, ולכן ינסו לברוח מאיראן. טורקיה למדה את הלקח ממלחמת האזרחים בסוריה - 4.5 מיליון סורים מצאו מקלט בטורקיה. טורקיה אומרת 'לעולם לא עוד' - היא לא מוכנה לקלוט שוב מספר כזה של פליטים".
עוד הוא מסביר: "אם המשטר ייפול ותשרור אנרכיה, יש סיכוי שהכורדים באיראן יכריזו על אוטונומיה או עצמאות. הטורקים חוששים שאוטונומיה כורדית באיראן תהווה דוגמה עבור הכורדים בטורקיה ובעיראק וסוריה. זה עלול לטרפד, מנקודת מבטם, את 'המשחק הגדול' שלהם במזרח התיכון. תהליך כזה עלול לערער גם את שלמותה הטריטוריאלית של טורקיה".
בנוסף, הוא מציין: "לגבי ההפגנות - אם יתברר שניתן להפיל משטר באמצעות מחאה עממית, זה עלול לשמש השראה לחברה הטורקית. כבר ראינו הפגנות נגד ארדואן, והוא אף שלח את ראש עיריית איסטנבול, יריבו המר, לכלא. המפגינים בטורקיה עלולים לנסות וליישם תסריט דומה".
"בשל כל הפרמטרים הללו, לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שטורקיה מעדיפה איראן מוכרת וידועה, גם אם היא חלשה ותלויה יותר בטורקיה. לכן אנקרה רוצה לשחק לפי הכללים שהיא מכירה".