החלטת אראמקו הסעודית וקטאר אנרג'י להשבית את מתקנים נראית כנובעת בעיקר מהעובדה שהשבתת מתקני הגז והנפט מאפשרת שיקום יותר מהיר שלהם, אך יש בכך גם היבט גיאופוליטי, לחץ של מדינות כמו קטאר בהפסקת ייצוא יכולה להשפיע גם על עמדות של מדינות במערב, לדוגמה בריטניה וגרמניה שנשענות באופן משמעותי על ייצוא הגז הקטארי. ממילא יהיה לכך השפעה בקבלת ההחלטות של אירופה מבחינת המלחמה מול איראן.
בקטאר עצמה הודיעה קטאר אנרג'י על עצירה זמנית של ייצור ה-LNG ומוצרים נלווים לאחר תקיפות כטב"מים שפגעו במתקנים תפעוליים בראס לפאן וכן באזור התעשייה מסעיד.
ההחלטה הוצגה כמהלך זהירותי שנועד להבטיח את בטיחות העובדים ולמנוע נזק משני למערכות ההנזלה, האחסון והייצוא, עד להשלמת הערכת מצב ובדיקות בטיחות מקיפות. ראס לפאן נחשב לאחד ממרכזי ייצוא ה-LNG הגדולים בעולם, וכל עצירה, גם אם זמנית, נושאת השלכות מיידיות על שוקי האנרגיה הגלובליים.
עצירת ייצור ה-LNG בקטאר מעלה את פרמיית הסיכון בשווקי האנרגיה על רקע חשש מהידוק ההיצע העולמי. קטאר היא אחת הספקיות המרכזיות של גז טבעי נוזלי לשווקים באירופה ובאסיה, והפסקה בזרימת מטענים עלולה להשפיע על חוזים עתידיים ועל תמחור גז בטווח הקצר. במציאות שבה אירופה נשענת על יבוא LNG כתחליף לאספקות אחרות, למהלך כזה יש פוטנציאל השפעה רחב מעבר לאזור המפרץ.
במקביל, דובר משרד החוץ הקטארי, מאג'ד אל-אנסארי, מסר כי קטאר יירטה תקיפות איראניות שכוונו לתשתיות אזרחיות, ובכלל זה שדה התעופה הבינלאומי בדוחה. לדבריו, מדובר בפגיעה שנועדה לערער את היציבות האזרחית והכלכלית, והוא הדגיש כי פעולות מסוג זה "אינן יכולות להישאר ללא מענה". עוד צוין כי בשלב זה אין מגעים דיפלומטיים ישירים בין דוחא לטהרן.
התרעות פיקוד העורף