לצד הנשיא טראמפ במאר-א-לאגו שהו מזכיר המדינה מרקו רוביו, יו"ר המטות המשולבים הגנרל דן קיין וראש הסגל סוזי ויילס. מנגד, בוושינגטון, עמד סגן הנשיא ואנס בראש "צוות ב'" שכלל את ראש המודיעין הלאומי, טולסי גבארד. לפי דיווח ב"טלגרף", גבארד וואנס מחזיקים בהיסטוריה של התנגדות להתערבות צבאית זרה; גבארד אף עוררה בעבר את זעמו של הנשיא כאשר הצהירה ביולי אשתקד כי אין ראיות לכך שאיראן בונה פצצה גרעינית.
העיתון "ניו יורק טיימס" דיווח כי בשבוע שקדם לפרוץ העימות נרשמה מתיחות בחדר המצב, כאשר ואנס לחץ על ראש ה-CIA ג'ון רטקליף ועל הגנרל קיין לקבל מידע נוסף על הסיכונים והמורכבות של תקיפה באיראן. עמדה זו עמדה בניגוד לרצונו של הנשיא טראמפ שלא להצטייר כ"חלש". בעבר, במאמר שפרסם ב"וול סטריט ג'ורנל" בשנת 2023, טען ואנס כי מדיניות החוץ הטובה ביותר היא "לא להתחיל מלחמות" וקרא לאיפוק רב. עם זאת, בשיחה עם ה"וושינגטון פוסט" בימים שקדמו לתקיפות, ריכך ואנס את עמדתו ותמך בסגנון לחימה מהיר, בדומה למבצע ללכידת נשיא ונצואלה לשעבר ניקולס מדורו, תוך שהוא מדגיש כי אין סיכוי שארה"ב תיגרר לסכסוך ממושך.
המבצע הצבאי, שהוביל למותו של עלי חמינאי, זוכה לפי סקרים ראשוניים לתמיכה של כרבע מהציבור האמריקני בלבד. בתוך תנועת MAGA נשמעת ביקורת חריפה על המהלך: חברת הקונגרס לשעבר מרג'ורי טיילור גרין תהתה אם הנשיא זנח את עקרונות "אמריקה תחילה", והפרשן טאקר קרלסון כינה את המלחמה באיראן "רשע". הנשיא טראמפ מסר אתמול (ראשון) כי הוא כבר מקיים שיחות עם איראן על הפסקת אש אפשרית, ימים ספורים לאחר שקרא לאוכלוסייה המקומית להפיל את המשטר. עם זאת, כלי תקשורת ישראליים דיווחו כי המשטר בטהרן דחה את הצעות השלום.
שתיקתו של ואנס בחשבון ה-X האישי שלו מאז המבצע הוגדרה על ידי המשפיענית לורה לוומר כ"אומרת דרשני". בנג'מין פרידמן, מנהל מדיניות במכון המחקר "Defense Priorities", ציין כי ואנס מנסה להימנע מלהצטייר כ"מעודד מוביל" של המלחמה כדי לא לאבד את תמיכת האגף האנטי-מלחמתי בימין לקראת ריצה אפשרית לנשיאות בשנת 2028.
על פי הניו יורק טיימס, השאלות סביב ההצדקה לפעולותיו של הנשיא טראמפ גברו לאחר שהפנטגון הודיע על הנפגעים האמריקאים הראשונים. התקיפה הובילה למותם של שלושה אנשי צבא אמריקאים, וכן לחיסולו של המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי. הנשיא טראמפ הצהיר בסרטון שפורסם כי מטרתו הייתה להגן על העם האמריקאי על ידי חיסול איומים מיידיים מצד המשטר האיראני.
בתוך המפלגה הדמוקרטית מסתמנות מספר גישות. חברי קונגרס כמו אריק סוולוול ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז הביעו התנגדות חריפה. אוקסיו-קורטז האשימה את הנשיא בבחירה מכוונת בתוקפנות ובשקרים לאומה. הסנאטור כריס מרפי כינה את המבצע אסון ובלתי חוקי. הסנאטור רובן גאייגו, שלחם בעיראק, אמר בראיון לרשת CNN כי אין דבר גרוע יותר מלראות חברים מתים למען מטרה שאינה באינטרס הלאומי.
מנגד, דמוקרטים אחרים נקטו בגישה מתונה יותר. הסנאטור מארק קלי אמר בראיון לרשת NBC כי אסור לאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני, אך מתח ביקורת על היעדר תוכנית אסטרטגית. מושלים כמו גאווין ניוסום וג'וש שפירו גינו את המשטר האיראני והדגישו את הסכנה הגרעינית, גם תוך ביקורת על גישת הנשיא. מיעוט קטן, הכולל את חבר הקונגרס גרג לנדסמן, אף תמך בפעולה בטענה שהיא משרתת את הביטחון הלאומי.
הפילוג אינו פוסח גם על הרפובליקנים, כאשר מספר דמויות בולטות בתנועת MAGA טוענות כי הנשיא טראמפ בגד בהבטחתו להרחיק את המדינה ממלחמות זרות. סקרים שנערכו לפני התקיפה הראו כי רוב האמריקאים התנגדו ליציאה למבצע, ויועץ העבר דן פייפר ציין כי שיעור התמיכה בנשיא עומד על 38 אחוזים בלבד.
התרעות פיקוד העורף