על פי ניתוח זה קיים החשש הממשי מפני פריצתה של מלחמת אזרחים. ואקום שלטוני או הפיכה צבאית עלולים לעודד תנועות בדלניות של כורדים בצפון-מערב המדינה, ערבים בחבל חוזסטאן ובלוצ'ים בדרום-מזרח, לנצל את חולשת השלטון המרכזי. במצב כזה, איראן עלולה להתפרק לאזורי שליטה מתחרים, כשהמשטר שומר על אחיזה תחת אש במחצית משטחו המקורי בלבד.