במלחמות קודמות של ארצות הברית, ממלחמת העולם השנייה, דרך המלחמות בקוריאה ובווייטנאם וכלה במלחמות המאה ה-21 באפגניסטאן ובעיראק, לפחות בראשיתן ולפני שהסתבכו - רוב הציבור והתקשורת, גם הליברלית, הביעו תמיכה. הפעם זה לא קורה. וזאת כאמור בעיקר בשל הקיטוב הפוליטי החמור ובחירות אמצע הקדנציה לקונגרס. ביקורת קשה על המלחמה הופיעה משני עברי המתרס הפוליטי, בקרב הדמוקרטים המתונים וגם בקרב הקיצונים והמתבדלים בימין הקיצוני, לרבות בבסיס התמיכה בטראמפ ב-Make America Great Again (MAGA) ו"באמריקה תחילה".
השמאל מזדעק
מאגפים מימין
הציבור האמריקאי אמר את דברו
שלושה סקרי דעת קהל שנערכו מאז שהתחילה המלחמה הפיקו תוצאות שליליות עבור טראמפ. מסקר של CNN עולה כי 59% התנגדו למלחמה ורק 41% תמכו בה, בסקר של העיתון "וושינגטון פוסט" התוצאות היו 52% נגד ו-39% בעד, ובסקר של סוכנות הידיעות "רויטרס" התוצאות היו 43% נגד ורק 27% בעד המלחמה.
בסקרים נמצאו פערים עצומים בין הרפובליקנים לדמוקרטים. סקר CNN מעלה כי 77% מהרפובליקנים אבל רק 18% מהדמוקרטים תמכו במלחמה, בסקר "הפוסט", הרפובליקנים תמכו בשיעור של 81% מול 12% והדמוקרטים התנגדו בשיעור הפוך של 87% מול 9% בלבד.
בסקר CNN צוין ש-60% אמרו מהאמריקאים שהם "לא חושבים שיש לטראמפ תוכנית ברורה להתמודדות עם המצב", ורק 27% מול 39% הרגישו שארה"ב "עשתה מאמץ מספיק בדיפלומטיה מול איראן לפני השימוש בכוח צבאי". בסקר "הפוסט" 47% אמרו שארצות הברית צריכה להפסיק את ההפצצות באיראן ורק 25% היו בעד להמשיך אותן.
איפה ההסברה?
ממשל טראמפ לא עשה מספיק כדי לגייס דעת קהל תומכת ולתקוף את המתנגדים בשני המחנות הפוליטיים. הוא שינה את דעתו כמה וכמה פעמים לגבי מטרות המלחמה ומשכה. בתחילתה טען שמטרתה להביא לשינוי המשטר באיראן ומאוחר יותר רק לפירוק התשתית הגרעינית ולחיסול מצבורי הטילים הבליסטיים והתעשייה שמייצרת אותם. בתחילה הוא אמר שאפשר לסיים את המלחמה תוך כמה ימים, אחר כך תוך שבועות ולבסוף קצב ארבעה או חמישה שבועות ולא שכח להוסיף "או עד כמה שצריך". הזיגזג הזה לבדו יצר בלבול בקרב הציבור ואפשר לפוליטיקאים המתנגדים לתקוף אותו.
טראמפ נזכר בבעיית הטילים הבליסטיים רק בנאום הדו"ח לאומה שנשא בשבוע שעבר. הוא פירט טוב יותר את הסיבות שהניעו אותו לתקוף בהצהרה שהשמיע עם פתיחת המלחמה, בה מנה את כל אירועי הטרור שאיראן הפעילה נגד ארצות הברית במשך השנים ואיומיה הנוכחיים בגרעין ובטילים.
בסקרים נמצא שהציבור האמריקאי חושש ממלחמה ארוכה. הטראומה של המלחמות הכושלות באפגניסטן ובעיראק, שמטרתן העיקרית הייתה שינויי משטרים, עדיין לא פגה. טראמפ הבין את החשש הזה, ירד משינוי המשטר והבטיח מלחמה קצרה ויעילה. הישגים מוכחים בשדות הקרב ומחירים נמוכים עשויים למתן את ההתנגדות בציבור ובפוליטיקה - אבל לא לבטל אותה.
התרעות פיקוד העורף