יו, המשמש עמית בכיר ומנהל מרכז סין במכון המחקר האמריקאי Hudson Institute, כותב כי במשך יותר מעשור פעלה בייג'ינג באופן הדרגתי לבסס את איראן כשותפה מרכזית במזרח התיכון במסגרת מדיניות רחבה יותר שנועדה לחזק ציר מדינות המתנגדות להשפעה האמריקאית.
לדבריו, בניגוד למדינות אחרות שנחשבות יריבות של ארצות הברית – בהן רוסיה, קוריאה הצפונית או ונצואלה – סין היא היחידה שנותרה משולבת באופן מלא במערכת הסחר העולמית. באמצעות משאבים כלכליים גדולים שצברה במסגרת זו, היא טיפחה קשרים עם מדינות וגורמים עוינים לארצות הברית.
איראן כעמוד מרכזי באסטרטגיה הסינית
בשנת 2023 הצטרפה איראן גם לארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי (SCO), מהלך שהעמיק את שילובה במוסדות ביטחוניים ואזוריים שבהם לסין תפקיד מרכזי. לפי הנתונים המובאים במאמר, סין הפכה גם לרוכשת המרכזית של הנפט האיראני, כאשר לפי ההערכות היא קונה כ-90% מייצוא הנפט של איראן. מבחינת סין מדובר בכ-12% בלבד מכלל יבוא הנפט שלה, אך עבור איראן מדובר במרכיב מרכזי בהישרדות הכלכלית שלה.
יו מציין כי מיקומה הגיאוגרפי של איראן העניק לה חשיבות מיוחדת עבור האסטרטגיה הסינית. המדינה מחברת בין מרכז אסיה למזרח התיכון ונמצאת סמוך למפרץ הפרסי – נתיב מרכזי בשוק האנרגיה העולמי. לדבריו, מבחינה אסטרטגית סיפקה איראן לבייג'ינג פוטנציאל למסדרון אנרגיה יבשתי שיכול לעקוף נתיבי ים הנשלטים במידה רבה בידי ארצות הברית. בנוסף, היא העניקה לסין דריסת רגל באזור שבו השפעתה של וושינגטון הייתה לאורך שנים דומיננטית.
המאמר טוען כי איראן שירתה גם יעד נוסף של סין: באמצעות תמיכה בארגונים חמושים באזור והמשך המתיחות במזרח התיכון, נאלצה ארצות הברית להשקיע משאבים משמעותיים בהתמודדות עם המשבר האזורי, במקום להתמקד בזירה האינדו-פסיפית ובעלייתה של סין.
שינוי במאזן בעקבות התקיפות
לדברי יו, התקיפות האמריקאיות והישראליות פגעו בתשתיות הגרעין של איראן, במערך הטילים ובתעשיות הביטחוניות שלה, והחלישו את יכולתה להיתפס כמעצמה גרעינית מתפתחת. בנוסף, הוא טוען כי התקיפות חשפו את חולשתו של הציר המכונה לעיתים CRINK – סין, רוסיה, איראן וקוריאה הצפונית – שכן אף אחת מהמדינות הללו לא התערבה באופן משמעותי כאשר איראן הותקפה.
לפי יו, המשמעות עבור בייג'ינג היא שאיראן מוחלשת ומתקשה לשמש עוד כגורם שמסיט את תשומת הלב האמריקאית מהמזרח הרחוק. בנוסף, לדבריו, פרויקטים של יוזמת "החגורה והדרך" הקשורים לנמלים, מסילות ברזל ותשתיות אנרגיה באיראן עלולים להיפגע בשל חוסר יציבות ביטחונית.
עם זאת, יו טוען כי תגובה זו משקפת, לדבריו, מדיניות סלקטיבית מצד בייג'ינג, שכן סין נמנעה בעבר מלגנות פעולות של רוסיה באוקראינה או אלימות מצד גורמים הנתמכים בידי איראן.