סיפורו של הקרחון מתחיל בשנת 1986, כשניתק ממדף הקרח פילכנר שבאנטארקטיקה. במשך למעלה מ-30 שנה הוא נותר מקורקע בבוץ של ים ודל, ורק בשנת 2020 זיהו מדענים כי הוא שב לנוע ופתח במסעו ברחבי האוקיינוס האטלנטי הדרומי. במהלך המחצית הראשונה של שנת 2025, איבד A23a כרבע מגודלו.
באוגוסט וספטמבר של אותה שנה, הוא נקלע לאזור תת-ימי מוגבה, שם הסתחרר על גבי זרמי האוקיינוס במשך שבועות. כוחות אלו גרמו לניתוקם של קרחוני משנה גדולים שקיבלו שמות משלהם. בהמשך, לקראת סוף 2025, הקרחון החל לסבול מאוויר חמים שיצר בריכות מים כחולות ועמוקות על פניו. מים כבדים אלו חילחלו לסדקים והובילו להתפרקות מואצת, במה שחוקרים כינו כ"התפוצצות" שנגרמה מניקוז מי ההפשרה.